הרב אייל ורד על הברכה בבית, וההרשמה לכנס בעיצומה!

דף הבית >  הרב אייל ורד על הברכה בבית, וההרשמה לכנס בעיצומה!

להרשמה ולתכנית המלאה של כנס הנשים – לחצו כאן וכנס הגברים – לחצו כאן

שימו לב: 15% הנחה לנרשמים דרך האתר עד י"ז סיון!

ב"ה המקומות מתמלאים, אנו ממליצים לשריין מקום עוד היום לכל השיעורים שיעשו לכם קיץ אחר לגמרי בבית.

 

בואו עננים – הרב אייל ורד

כל מי שרצה לראות ברכה אלוקית שרויה ופועלת כאן בעולם הזה, ידע לבוא לאוהל של אברהם ושרה. באוהל הזה באופן קבוע היה ענן קשור, נר דולק וברכה בעיסה. אור השכינה, שמאיר יחד עם אור הדעת ואור הברכה הכלכלית והחומרית.

וכדרכם של אינשי, היו העוברים והשבים משיחים בינם לבין עצמם: איזו חלוקה יפה, הנר הדולק והברכה בעיסה הם בודאי בזכותה של שרה, ואילו ענן השכינה בא בזכותו של אברהם.

עד שמתה שרה, ואז התברר שהנר כבה, העיסה אינה מבורכת, אבל גם הענן הסתלק, עד שבאה רבקה וחזרו שלושתם בזכותה (בראשית רבה).

 

מחנה ישראל שבמדבר היה מקום מיוחד. סדר מופתי שלט בכל, איש על מחנהו ועל דגלו, ובמרכז היה מחנה השכינה, עם המשכן והלווים וענן קשור מעל, מזכיר לנו את ההשגחה הצמודה.

וגם מן היה כל בוקר, וגם באר מים. ענן, מן ובאר.

וכדרכם של אינשי, היו הבריות  מספרות ואומרות שהמים הם בזכות מרים, על שמסרה נפשה על משה ביאור, והמן הוא בזכות אהרון הכהן, שחלק המעשרות שמגיע אליו מברך את העיסה כולה, וממנו השפע האלוקי בא.

אך הענן, השראת השכינה, זה ודאי בזכותו של משה, שעלה ודיבר עם ה' פנים אל פנים, שנכנס לתוך הענן והערפל ולא ירא, ובזכותו הענן קשור אל האוהל.

עד שמת אהרון והסתלקו ענני כבוד, ואז ידעו כולם שהענן היה בזכותו של אהרון. אלא שרב כוחו של משה וחזרו העננים בזכותו.

 

שרה מחד, אהרון מאידך, והענן קשור אליהם.

מתברר שהשראת שכינה, עוד לפני שהיא תלויה במדרגות רוחניות נשגבות או בנבואה בלתי פוסקת שגם הם ודאי נצרכים, מגיעה בזכות שלב בסיסי יותר – שהוא החבל אליו קשור הענן.

ולשלב הזה קוראים שלום בית. השלום הוא הכלי שמחזיק את הברכה, ואת השכינה, ובלעדיו אין כלום.

שרה היא האחראית על הבית, ועל שלומו הפנימי. היא באוהל, חייה שלמים, והיא נושאת איתה לכל גיל גם את הגיל שקדם לו. היא זקנה יחד עם ילדותה ונעוריה, הצד הפנימי שלם אצלה, שום כוח לא נעדר. אליה קשור הענן.

 

אהרון הוא המשכין שלום בין אדם לחברו, הוא העמל יום יום כדי שיהיה כלי לתורת משה, כדי שיהיה מי שירצה בכלל להתעלות ולהקדש, דבר שהוא בלתי אפשרי כאשר הלב פגוע מעלבון של חבר, כאשר הנפש פצועה משנאה. את כל אלו אהרון מרפא בליבו, הלב שלו תמיד שמח, "וראך ושמח בליבו", שלום הבית בתוך האומה הוא בזכותו, אליו קשור הענן.

 

השראת שכינה בעם ישראל איננה רק ביטוי לרמה רוחנית גבוהה, לקדושה יתירה. היא קודם כל ביטוי לכך שהכלי שלם, שאין בו סדקים ושברים, שאף אחד לא מתחרה עם השני על מדרגותיו הרוחניות, אלא כולם שמחים זה בזה, אוהבים זה את זה, ומאוחדים זה עם זה כפי שמלמד אותנו אליהו הנביא, זה שעובד את עבודת השלום: "כך אמר להם הקב"ה לישראל... ומה אני מבקש מכם אלא שתהיו אוהבין זה את זה ותהיו מכבדין זה את זה ותהיו יראים זה מזה..." (תנא דבי אליהו).

שכינה היא שלום. ואין שמו של הקדוש ברוך הוא חל על מקום חסר ופגום. את מי שהענן פולט – אלו הם הנחשלים אחריך – מספרי לשון הרע, מצורעים, שבמעשיהם הם פורשים מן הכלל וממילא מן הענן. אולם הענן הקשור אל האוהל מעיד שכאן כולם מכוסים יחד, באהבה ודבקות.

 


 

 

מתכון השבוע

בייגלה ירושלמי

 

המרכיבים:

קילו קמח

כף שמרים יבשים / 1 שמרית

2 כוסות ושליש מים קרים

3 כפות שמן זית

4 כפות סוכר

כף מלח

קערת מים

שקית שומשום

אופן ההכנה:

מכניסים לקערת המיקסר את הקמח, השמרים, הסוכר, כוסות המים והשמן. מערבלים היטב במהירות איטית. לאחר כמה דקות מוסיפים גם את המלח וממשיכים ללוש. מכסים את הבצק במגבת ומתפיחים כשעה. מחלקים את הבצק לכ-15-20 כדורים שווים בגודלם (על פי הגודל הרצוי). במרכז כל כדור יוצרים חור באמצעות האגודל ומגדילים אותו עד שנוצר בייגלה. טובלים כל בייגלה בקערת המים, ומצפים בשומשום משני הצדדים. מניחים בתבנית מרופדת, עם רווחים בין בייגלה אחד לשני. אופים את הבייגלה בחום של 220 מעלות במשך כ-15-20 דקות, עד שמזהיב. מוציאים מהתנור, מצננים ומגישים.

 

בתאבון!