שיר שנכתב בכל רגע - רוחמה בן יוסף כותבת

• מכתב מהזמרת רוחמה בן יוסף
• שיעור חדש ומיוחד לעלון מאת הרב אוהד תירוש
• ומתכון חמץ למהדרין

הזמנתם כבר קופון מוזל לכנס

ואת האפשרות להירשם לפני כולם?

המלצה חמה שלנו –

היכנסו להזמין לעצמכם קופון מוזל

ואחר כך תחזרו לקרוא מה יש לרוחמה בן יוסף

להגיד לכם...

לרכישת קופון – לחצו כאן

*

"ואת מתהווה

עובר קטן,  ואחר כך תינוקת. 

וילדה של, ונכדה ואחות וחברה. נערה.

ואז רעיה ואימא ודודה. והנה, סבתא.

והכול בך ואת הכול.

ואולי ביקרת בכל הכותרות האלה,

ואולי את בדרך.

ואולי בסדר כזה ואולי קצת אחרת.

פועמת בקצב הלבנה, מרגישה ורוגשת

רגועה וסוערת, קמלה וצומחת

מטיפה של טל וליטוף קרן שמש.

את עולם שלם אשר זורם דרך ידייך רגלייך עינייך.

את שיר שנכתב בכל רגע, נספג בכתלים, בחלות,

בחולצה ריחנית המקופלת בארון.

את מלכה, את אחת ששכחו בפינה, את נשימה.

יוצרת מדברת מחברת נאספת, אל עצמה.

את אש ורוח ומים חיים, אדמה.

את אישה.

אני מזמינה אותך למופע שכולו שיר הלל

לנו, נשים.

כל אחת באשר היא וכולנו יחד.

מופע של לב וגעגוע, שמחה וריקוד.

באהבה, רוחמה בן יוסף"

המופע "לבנה – געגוע, שמחה והתחדשות"

יתקיים ביום הראשון של כנס בנין שלם

לקופון מוזל והרשמה לפני כולם – לחצו כאן

לומדים יחד – מאמר חדש מיוחד לעלון!

מה זאת בעצם זוגיות?

הרב אוהד תירוש

כולנו מכירים את המדרש המפורסם על רבי יוסי בן חלפתא אשר מטרוניתא אחת שאלה אותו: לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו?

אמר לה: לששת ימים.

המשיכה המטרוניתא ושאלה: ומאותה השעה ועד עתה, מה הוא עושה?

ענה לה רבי יוסי: יושב ומזווג זיווגים.

המשך המדרש ידוע אף הוא, המטרוניתא שואלת: זו אומנותו? אף אני יכולה לעשות כן, נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותם שורות שורות, ואמרה: פלוני ישא פלונית ופלונית תינשא לפלוני.

למחרת באו לפניה – זה ראשו פצוע, זה זרועו פרוקה, זה עינו שמוטה וכו'.

כאן זאת לא לשכת האבטלה

השאלה הפותחת של המטרוניתא היא: אם אלוקים ברא את העולם בשישה ימים בלבד, מה הוא עושה מאז? התשובה שהוא שדכן היא תשובה מוזרה לכל הדעות. על תשובה זו טוענת המטרוניתא שאין בעיה לערוך אלף חתונות בערב אחד. ברובד היותר עמוק, המדרש מסמל מפגש בין שתי תפיסות: התפיסה אותה מציגה המטרוניתא היא שהכול סגור, שהעולם גמור. הכול נגמר, סטטי, אי אפשר לשנות כלום, כביכול הבורא "מובטל". זוהי תפיסה סטטית של המציאות, ותפיסה זו מושלכת גם על הזוגיות. מול תפיסה זו רבי יוסי בוחר לחשוף אפשרות להסתכל אחרת, דרך השדה הזוגי, הבין אישי.

המטרונא בוחרת דווקא עבדים ושפחות משום שהם חסרי דעה משלהם וחסרי רצון. לפי תפיסתה, האדם הוא כלום, הקשר הוא פיזי, טכני ואין צורך באישיות וברצון לקשר. אין משמעות לשוני הנפשי והאישיותי בין נפש לנפש, בין גבר ואישה. עצם העמדתם בשורות, כמו מסדר חתונה ויצירת הקשר בפקודה, מעיד על תפיסת הקשר של המטרונא. קשר הוא לא באמת קשר. לא צריך בו רצון, והשונות בין ה"מתקשרים" מטשטשת. כשאין שוני, אנשים הופכים למספרים בשורות.

אולם, פתאום מתברר שיש לעבדים אישיות ורצון. הם שונים אחד מהשני. היא ניסתה למחוק אותם ולקשר ביניהם ולהפתעתה זה "לא עובד".

כשרבי יוסי עונה בתחילת הסיפור - "מזווג זיווגים", הוא מתכוון שליצור קשר בין אנשים זה סיפור לא פשוט, עד שכביכול הקב"ה הוא שעושה זאת.

יש לאתר את השוני ולהתמודד איתו. אם תמחק, תעגל פינות או תדלג על שלבים, זה יחזור אליך כבומרנג, כמו בחתונת העבדים.

אשליה קולנועית

כשהמדרש מתאר שהקב"ה מתעסק במלאכה העדינה הזאת, הוא מנסה להבהיר לנו את התובנה, כיצד להתייחס לקשר בין אנשים, בין בני זוג. צריך לעבוד עליו, לבנות אותו, לעמול עליו. גם אצל אנשים מבוגרים, אפילו בני חמישים - זה דורש בנין.

וכי יש פרויקט רציני ומורכב בעבודה שמתרומם בלי השקעת אנרגיה, פיתוח, פיקוח ובלי לתת עבודה?!

אנו עלולים להיכנס לקשר הזוגי במין אשליה שלא נעשה כלום, לא נשקיע, והדברים יתגלגלו מעצמם. האשליה הקולנועית שבה בשעה וחצי מספיקים הכול מהר וללא בעיה, מתאהבים, מתחתנים, רבים ומשלימים עד ל"הפי אנד" מחלחלת לתשתית התפיסה שלנו. ממנה מתפתחת עמדה נפשית שקשר אהבה הוא מין הבזק רגעי, בום של זבנג וגמרנו. כך תופסת האצילה את הקשר. דרך ההתנסות שנותן רבי יוסי לאצילה לעבור, עם ההבנה שהעולם לא נגמר בשישה ימים, מבינה האצילה ואנו איתה, שהעולם – והקשר הזוגי – הוא דבר שמתפתח כל הזמן ויש להשקיע בבניינו. לכן, כששני אנשים שונים נפגשים אי אפשר לחשוב שהם יסתדרו מאליהם ללא עבודה. גם זוגות שדומים אחד לשני צריכים לעשות עבודה.

מפגש של שונויות צורך רגש, רצון וקבלת האחר. תהליך של מפגש דורש חיכוך במובן של מוכנות לפגוש. לא רק להיות אני והוא אלא להיות יחד משהו שלישי. היכולת ליצור משהו שלישי מבחינה פיזית, ילד, צומחת ממפגש של יצירת שלישי חדש בינינו באופן נפשי. הקומה שאנו חותרים לבנות, אחרי ההכרה בשונות, היא ליצור את החיכוך, המפגש, וליזום אותו במובן החיובי.

תהליך של עבודה על הזוגיות דורש זמן, לדבר, להיפגש, לברר את הנקודות שקשה לנו בהן ביחד ולטפל בהן. לא לחכות שזה יתפוצץ ואז נטפל בזה. זה כיוון שלא ממש מקובל היום. זוגיות היא דבר שצריך לבנות, להשקיע בו מחשבה, כמו בפרויקט. במודעות ורגישות נכונה ניתן לזהות קשיים ולעבוד עליהם במשותף עד לבניית רמה חדשה של קשר ויחד. 

מתכון השבוע

לחמניות שום

המרכיבים:

3 כוסות קמח

2-3 כפות שמרים

1 כף סוכר

2 כפות מלח

3-5 שיני שום קצוצות

לרוטב:

4-8 עלי בזיליקום

3 כפות שמן זית

3 שיני שום מגורדות

אופן ההכנה:

מערבבים את חומרי הרוטב בקערה קטנה ומניחים בצד.

מכינים את הבצק: ממיסים את השמרים והסוכר בכוס עם מים חמים. שופכים לקערה שבה נמצא הקמח. מוסיפים גם את המלח, ולשים את הבצק עד שהוא נעשה מוכן לעבודה. מתפיחים במשך חצי שעה, לשים ומתפיחים שוב למשך חצי שעה.

מכינים את הלחמניות בצורה עגולה או מאורכת ומכניסים לתנור בחום של 180 מעלות. אחרי כרבע שעה, כשהבצק מתחיל להזהיב ולהתבקע בצדדים, מוציאים מהתנור, מורחים עליו את הרוטב ומחזירים ל-5-10 דקות נוספות בתנור, עד שהלחמניות מוכנות.

בתאבון!