חודש אדר כבר כאן, ואיתו לפעמים מתגנבת המחשבה:
אנחנו לא מספיק שמחים,
איך אפשר להתחיל לשמוח?
אולי הסוד לזה נמצא במושג "להרבות בשמחה".
להרבות – כלומר להוסיף כל פעם עוד קצת,
לקחת את מה שקיים כבר,
ולתת לו עוד נגיעה קלה של שמחה והודיה.
לא צריך להתחיל לשמוח מאפס, אפשר להחליט
שהיום אנחנו שמחים רק על דבר אחד נוסף
שלא שמנו לב אליו קודם.
אם זה הכיור השטוף שקיבלנו כמובן מאליו,
אם אלה המילים הטובות שהיקרים לנו מעניקים לנו.
אם זו ההערה החיובית מהמורה במחברת של הילד.
אם אלה אנשים טובים שחושבים עלינו ורוצים להציע לנו הצעות שידוכים.
בכל פעם עוד קצת ועוד קצת,
עד שזה מצטבר ומתרבה והופך לשמחה גדולה.
*
מכון בנין שלם יוצא במבצע מחצית השקל
תרומת מחצית השקל שלכם תסייע לנו
לפתח את אגף הייעוץ המסובסד עבור יחידים וזוגות,
להגיע אל עוד ועוד מקומות שבהם לימודי המשפחה חסרים,
ולהדריך גברים ונשים לחוות את המשפחתיות שלהם באופן הטוב ביותר.
לפרטים ולתרומה לחצו כאן או התקשרו 026271525
שבת שלום ומבורך,
מכון בנין שלם
מה בעלון:
איך ללמד את הילדים לשתף אותנו במה שעובר עליהם
ומתכון פורימי מתוק
מאגף הייעוץ
מה עושים כשהילד ממעט בדיבור ולא משתף אותנו, ההורים, במה שעובר עליו?
תשובת אסתי ארנד, יועצת מכון בנין שלם:
ישנם ילדים שמשתפים את הוריהם בחוויותיהם ומרבים לדבר ולספר מה עובר עליהם, אך רבים הם הילדים שאינם מדברים על עצמם אלא שותקים על עצמם.
נוח להורים כשילדיהם משתפים אותם בעולמם הפנימי, אך כשילד ממעט בדיבור נדמה לנו שמשהו מוסתר מאתנו, אנחנו דואגים, לחוצים ומנסים לפתוח את סגור לבו.
למה ילדים ממעטים לספר?
א. זה המבנה האישיותי שלהם, כך הם בנויים, לפעמים זו נטייה תורשתית ולעיתים סביבתית.
ב. אולי בחוויה שלהם יש זיכרונות של ביקורת או הקשבה חלקיים אם בכלל.
נדמה לנו שעולמם של השתקנים צר ומוגבל, אך אם נתבונן בהתנהגותם ובתפקודם נוכל להבחין שעולמם הפנימי עמוק ורחב, ציורי ובעל דמיון. לשתיקה יש גם יתרונות, כמובא במסכת אבות: "סיג לחכמה שתיקה", וגם על רחל אמנו נאמר: "תפסה בפלך השתיקה".
אז מה עושים כשהילד שותק?
· קבלו את הילד כמו שהוא התבוננו בו והאמינו שעולמו עשיר, הרי הוא מתפקד בבית ובין החברים ואין לו בעיות לימודיות. אם נצא מהתסכול והאכזבה שלנו, ליבו יפתח ביתר קלות!
· אם הילד מגלה סימני שיתוף בשיחה עם מישהו אחר שהוא לא אנחנו, מכאן שיש לו ניצנים שיוכלו להתפתח ולגדול.
· אל תאיצו בו "תפסיק כבר לשתוק", "למה אתה לא מספר לנו?", "מה שאני יודעת עליך זה רק דרך החברים שלך!". אי אפשר לפתוח עלי ניצן בעזרת פטיש, יש לתת לו להיפתח על ידי השקיה, חום, והמון סבלנות...
· אל תדביקו לו תוויות "הוא מופנם, שקט, סגור, ביישן" וכדומה, אלא התייחסו אל הצד החזק שלו, וכשהוא משתף אפילו במעט – חזקו אותו: "נעים לנו לשמוע אותך", "אנחנו שמחים שאתה משתף אותנו".
· הימנעו מביקורת, האשמה ושיפוטיות: "למה אתה לא...".
· תנו דוגמה אישית וצרו אוירה משתפת בבית. שתפו את הילדים בחוויות שעוברות עליכם: מה קרה היום בבית, בעבודה, בדרך. וכן שתפו ברגשותיכם: "איזה כיף לנו", "התגעגעתי אליך", "דאגתי", "התלבטתי" וכדומה. אפשר להשתמש באלבום התמונות ולספר חוויות מהילדות, מה קרה כאן, שם...
· הקשיבו בקשב רב בכל פעם שהוא משתף אפילו במעט. רגעים נפלאים אלו ישאירו אצלו ואצלכם חוויה של: "כדאי לי לספר להורים שלי". הקשבה היא כלי אדיר שיוכל לפתוח את סגור ליבו!
· כדאי להזמין את הילד לטיול חמוד, קצר ומאוורר בו תתאפשר שיחה חביבה ומעניינת, אפילו קצרה.
· למדו אותו לדבר שאלו שאלות מכוונות: "ספר לי מה קרה לך היום לפי סדר ההתרחשויות: את מי פגשת? ממה נהנית? מה עיצבן אותך? במה שיחקת בהפסקה? עם מי היה לך נעים לדבר? איזה דבר מעניין שמעת, ראית?".
ולסיכום, צרו אווירה נעימה ומכילה, דברו מעט והקשיבו הרבה, עודדו העריכו והודו על כל שיתוף, בתקווה שכך לבו ייפתח והוא ישמח לשתף אתכם.
בהצלחה.
אסתי ארנד, יועצת מכון בנין שלם
מתכון השבוע
אוזני המן במילוי שוקולד
מתכוננים לפורים...
המרכיבים:
2.5 כוסות קמח
1 ביצה
1 חבילת חמאה (אפשר להמיר ב3/4 כוס שמן)
חצי כוס סוכר או אבקת סוכר
1/2 כפית גרידת תפוז
למילוי: כל ממרח שאהוב עליכם: שוקולד, חלבה, לוטוס וכדומה.
אופן ההכנה:
מערבלים את כל מרכיבי הבצק. כשהבצק רך ולא דביק עוטפים בניילון נצמד ומכניסים לשעה למקרר. לאחר כשעה מקמחים את משטח העבודה ואת המערוך, ומרדדים את הבצק לעובי של כחצי סנטימטר. קורצים עיגולים בעזרת כוס בגודל הרצוי, ממלאים במלית שבחרתם וסוגרים כמשולש.
אופים בתנור על 180 מעלות למשך כעשרים דקות עד שהבצק מזהיב.
בתאבון!