איך נגאלים? - עלון פרשת בשלח

השבת עומד עם ישראל על שפת ים סוף

מאחוריו חיל פרשי מצרים

מלפניו הים הרחב,

אין לאן לברוח. איך יוצאים מן המיצר?

רק קפיצה נחשונית, אמיצה, שמאמינה

שהטוב הצפון עוד לפנינו – מביאה את הנס.

*

השבוע, נדרשנו שוב להעמיק

במעלת ארץ ישראל, במעלת יישוב הארץ,

ואף, לצערנו, במסירת הנפש עליה,

ואנו שולחים תנחומים למשפחת מאיר על רצח דפנה הי"ד אם המשפחה.

לעיתים התחושה היא של המיצר הסוגר עלינו,

ומה שבאה פרשת השבוע ללמד אותנו

הוא אומץ ותעוזה להמשיך ללכת קדימה בדרכנו,

ואמונה גדולה שבעזרת ה' נגיע,

נגיע לארץ שקטה ומובטחת,

נגיע למקום הנגאל, מקום הנס,

ונוכל לשיר בתופים ובמחולות.

גם ט"ו בשבט בא להעמיק לנו את מעלת ארץ ישראל,

ולכן ככל שנרומם ונעסוק במעלת החג,

כך יגדל כוחנו להמשיך לשבת כאן בארץ,

לאחוז בה,

ובעזרת ה' לראות את כולה בנויה על תלה.

ט"ו בשבט שמח

ושבת שלום ומבורך,

מכון בנין שלם

לימוד משפחתי – הרב אוהד תירוש

סדר ט"ו בשבט משפחתי

ט"ו בשבט מגלה לנו את עושר הפירות שה' נותן לנו בארצנו * זה הזמן ללמד את הילדים על הטבע – לא דרך המחשב או החלון, אלא לצאת, למשש, להריח, לנשום! * דברי תורה וסדר ט"ו בשבט משפחתי – להדפיס וליהנות יחד

בט"ו בשבט מתחילה שנה חדשה לפירות האילן. בגמרא וברש"י מבואר שההתחלה החדשה מגיעה בזכות השלב הייחודי שמתרחש כעת בטבע: "הואיל ויצאו רוב גשמי שנה. שכבר עבר רוב ימות הגשמים שהוא זמן רביעה, ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה". כלומר, עד עכשיו, הגשם הרווה את האדמה. כעת, שלב הגשמים עבר ברובו, ומתרחש תהליך של צמיחה מחודשת – עליית השרף באילנות. יחד עם תהליך הצמיחה הזה מגיעה גם חנטת הפירות.

למעשה, ט"ו בשבט הוא נקודת מעבר מיוחדת שבה התהליכים הסמויים השקטים נמצאים לקראת סיומם, ומתחיל שלב חדש: חומרי החיים הפנימיים מתחילים לגדול ולצאת אל הפועל – הפירות.  

ישנם שני מנהגי הלכה הקשורים לפירות. האחד הוא עיוני – לימוד מיוחד לערב ט"ו בשבט – בהלכה, במשנה ובזוהר הקדוש. המנהג השני הוא אכילת מיני פירות. הפירות הם עניינו של היום, ולכן מכבדים בהם את היום.

הכרת הטוב דרך הפירות

במסכת קידושין קובע רבי יוסי שאין לגור בעיר שאין בה גינות ירק: "א"ר יוסי בי ר' בון: אף אסור לדור בעיר שאין בה גינוניתא של ירק", ומסבירים המפרשים שזה בגלל נחיצות הירק למזונות האדם או בגלל מחירו הזול.

רבי חזקיה בשם רב עולה קומה ואינו מסתפק בסיבות המעשיות והכלכליות, אלא קובע קביעה ערכית: "עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראת[ה] עינו ולא אכל". ראיית העין מהווה מודעות לעושר היצירה של הקדוש ברוך הוא. "ולא אכל" – אדם שנחשף לעושר המינים של הירקות והפירות הגדלים צריך ליהנות מהם! כלומר, לא להישאר ברובד של הראייה אלא לחוות בפועל, באכילה ובהנאה, את עושר הפירות.

בהמשך, מבואר שרבי אלעזר היה אוסף פרוטות כדי שיוכל לקנות כל מין חדש ולאכלו. על פי פשט הירושלמי, המטרה הייתה ליהנות מעולמו רב המינים של הקדוש ברוך הוא, ולהכיר בכך שהקדוש ברוך הוא יוצר את כל העושר הזה, והוא מקור השפע. רבי אלעזר הקפיד לאכול מכל מין ומין – כדי לראות את החידוש שבכל פרי ומין, ועל בסיסו להתרגל להודות לה'.

אם כן, באכילת הפירות בט"ו בשבט יש יסוד גדול של הכרת הטוב לה', והכרה בכך שההשגחה עלינו מדויקת – ה' מכין מזון מתאים לכל בריה, ועלינו להודות על כך.

מכאן נוכל גם לגזור עבודה מעשית בבית:

יש להשתדל לחשוף את הילדים למגוון הפירות, הצמחים והירקות שאפשר להביא.

המגוון הזה קיים לא רק על שולחן סדר ט"ו בשבט, אלא קיים בטבע, בחוץ. כשהימים פחות קרים – חשוב לצאת עם הילדים ולראות את מגוון הצמחים, העלים, הנבטים המציצים בתקופה זו לאיטם. ברוך ה', יש לא מעט שטחים פתוחים שבהם אפשר לחוות את הטבע.

לא לצפות בווידאו ולא לקרוא בספרים, לא לדבר על, אלא לראות, לחוות, להריח, למשש בידיים! לגעת בעלים, ללטף נבטים רכים, להריח פרחים – בחוץ. לא בהסתכלות מהחלון.

  סדר ט"ו בשבט עם הילדים

שימו לב – על אף מה שאמרנו לעיל, מילוי השולחן במגוון מרשים של פירות אינו העיקר. זו לא תחרות סלטים ועשיית רושם על האורחים. הילד רגיש וקולט מתי המגוון מכוון לגאווה ועשיית רושם ("שופוני" בלע"ז...), ומתי הוא בא לבטא שמחה והודאה לה' על השפע האדיר שזכינו לו בארץ ישראל, הנותנת פירותיה בעין יפה לבניה השבים אליה. חשוב להרבות בפירות – מהסיבות הנכונות.

נדגיש שוב את העיקרון שנזכר לעיל, שהוא יסוד חשוב בכלל ובחינוך הילדים בפרט: לא לדבר על, אלא לחוות ולחיות את הדבר. לכן:

א.      את הפירות וטעמיהם השונים יש לחוש ולחוות... באכילה!

ב.      חשוב לעסוק עם הילדים בהבדלי הטעמים השונים – בחגיגת הטעמים השונים – ולחדד להם איך הקדוש ברוך הוא עשה כל כך הרבה טעמים, שכל אחד יכול למצוא בו את מה שהוא אוהב.

ג.       אם הילדים יישנו כבר בסדר ט"ו בשבט של המבוגרים, חשוב לערוך להם מיני-סדר, שבו:

1.      מתרשמים מהמגוון הערוך על השולחן – הצורות, הצבעים, הכמות.

2.      מברכים בורא פרי העץ ושהחיינו.

3.      טועמים מכל דבר.

4.      מבחינים בין הטעמים.

5.      אומרים העדפות אישיות – "אני אוהב יותר...". מקשיבים להעדפות של אחרים, ולא אומרים "איכס"...

6.      מודים לה' על השפע ועל הפרי שהתאים לי במיוחד: תודה ה' על הבננה, תודה ה' על התפוז.

7.      אפשר לשיר, לרקוד...

8.      אומרים תודה לאימא ואבא שטרחו J

ט"ו בשבט שמח!         

מתכוני שבעת המינים

לכבוד שבת וט"ו בשבט, שבעה מתכונים משבעת המינים, למבוגרים וגם לילדים. הכינו מאכלים טובים לשולחן סדר ט"ו בשבט והתענגו על פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל.

נשמח שתשלחו לנו תמונות משולחן סדר ט"ו בשבט שלכם.

חג שמח ובתאבון!

חיטה – תבשיל חיטה וירקות                             

                                                                     

מרכיבים: