יום הזיכרון לשואה ולגבורה
מציף אצל כולנו שלל רגשות, מחשבות,
ויש כאלה שאצלם אלה זיכרונות חיים.
בדורנו אנו עוד זוכים לשמוע את סיפורי הניצולים,
ולהבחין כיצד בין כל הטירוף השואתי
התגלו חסדים וניסים קטנים וגדולים,
כיצד כמעט באפס כוחות אך בגבורה נפשית עילאית
שמרו על קדושה, על השבתות והחגים ועל צלם אנוש.
הרב סיני אדלר, ניצול שואה,
מספר את סיפורו המרגש כאן בקישור,
ומעיד כיצד אפילו בקרון בדרך לאושוויץ
הקפיד אביו לקדש את השבת.
צפייה חובה – לחצו כאן
ויהי רצון שנשב תמיד לבטח בארצנו,
ונזכה לגאולה השלמה במהרה.
*
בשבוע הקרוב יסתיים מבצע הקופונים המוזלים לכנס הקיץ.
זהו המחיר הזול ביותר לכנס,
(וזה המקום להזכיר שגם מחיר הכנס ללא הקופונים הוזל משמעותית!)
הבטיחו לעצמכם מקום,
ובואו לחוות איתנו קיץ טוב ומצמיח.
לפרטים ולרכישה – לחצו כאן
ההרשמה לרוכשי ורוכשות הקופונים תיפתח יומיים לפני כולם.
*
ובנוסף לכנס, תכנית הקיץ שלנו כוללת:
קורס מודעות של אהובה צוקרמן,
קורס חדש לגמרי של הרב אוהד תירוש בפתח תקווה,
שבת מיוחדת בחיספין עם הרב שמואל והרבנית טובה אליהו, ד"ר מיכאל אבולעפיה,
הרב אוהד ודנה תירוש והמוזיקאי ומנחה הקבוצות זיו יחזקאלי,
שבת שלום ומבורך,
וחודש טוב,
מכון בנין שלם
לומדים יחד
מישהו מקשיב?
הקשבה היא אחד מן הכלים החשובים ביותר לתקשורת טובה – בבית ובכלל * ישנם כמה כללים פשוטים להקשבה, וכשממלאים אותם, החיים בבית נראים אחרת לגמרי.
מוזמנים ללמוד יחד, ובע"ה ליישם.
(מתוך שיעור שניתן במכון בנין שלם. חלק מן הדברים לקוחים מתוך ספרה של הפסיכולוגית מלכה וגנר "לחיות את עצמנו", בהוצאת פלדהיים. בספר ניתן למצוא כלים ומידע נוסף)
מסופר על רבי אריה לוין זצ"ל, שפעמים רבות הצליח לרפא חולי נפש שהרופאים לא הצליחו לרפאם. אחד הרופאים שהיה שולח חולי נפש לרב אריה היה פרופסור הלפרין. פעם אחת ביקש הפרופסור מרבי אריה שיגלה לו את סודו ויסביר לו כיצד הוא מצליח במקום שבו נכשלים רופאים מומחים.
"מה אתה אומר להם?" שאל הפרופסור.
"אני מקשיב להם בסבלנות", השיב רבי אריה.
"אכן הקשבה היא כלל גדול בתורת הנפש", הגיב הפרופסור, אך רבי אריה הוסיף: "אינני מסתפק בהקשבה, אלא מוסיף גם קורטוב של השתתפות. והחולים מרגישים בכך".
אכן, הקשבה היא רפואה גדולה מאוד, והיא נצרכת לכל אחד מאיתנו, ובטח כשאנו מנסים ליצור משפחתיות תקינה, חמה, אוהבת וקשובה.
תנאים בסיסיים להקשבה
פעמים רבות הילד חוזר מהגן, שופע סיפורים וחוויות, אולם זמנם של ההורים דוחק, והם מתוסכלים מכך שהם אינם יכולים להקשיב לכל סיפוריו. לא יעברו שנים רבות עד שנשמע את אותם הורים שואלים: "אנחנו לא יודעים מה לעשות, הוא לא מספר... הכול אנחנו שומעים מילדי השכנים".
התנאי הראשון להקשבה: פנו זמן. נכון, לפעמים אין זמן, אבל אפילו דקה של תשומת לב לילד / לבן הזוג כשהם מלאים בחוויות ומשתוקקים לשתף – עושה פלאים. הידיעה כי עלינו ללמוד להקשיב לא באה על מנת לרפות את ידינו, חלילה, ועל מנת שנהיה מתוסכלים מהפעמים שבהן לא הצלחנו, אלא להיפך – לחזק אותנו ולהפוך את לבנו ללב מאזין. מודעות לחשיבות ההקשבה תעזור לנו להקשיב למרות העומס המוטל על כתפינו, ולפנות לכך זמן. זמן וסבלנות הם הכרחיים להקשבה, לכן אם אלו אינם עומדים לרשותכם כעת – קבעו מועד אחר לשיחה.
התנאי השני הוא: עלינו לרצות לשמוע מה יש לו לומר, ולא להשמיע את מה שיש לי להגיד. כל אדם מרגיש האם האדם שמולו קשוב אליו, למצבו ולצרכיו, או שהוא רק מנסה להשחיל פנימה את סיפור החיים שלו עצמו. כדי להקשיב, עלינו להיות "איזהו חכם? הלומד מכל אדם", ולא להתנשא במחשבה שאנו יודעים הכול ויכולים ללמד את הצד השני. עלינו להתנתק מדעות קדומות, ולשים לנגד עינינו את לבו של האדם שמשתף אותנו. זה לא קל לשתף, לכן עלינו להיות לא שיפוטיים.
ההקשבה מעלה את הערך העצמי של המספר, לכן "אם הסיפור שלי לא חשוב בעיני ההורים שלי – כנראה שגם אני לא חשוב להם..." – זהו מצב שלא כדאי להגיע אליו, לא בבית ולא בכלל. ולהפך – כשאנו קשובים לבני זוגנו או לילדינו – הם יודעים שיש להם פינה גדולה ומקום חם בתוך הלב שלנו.
איך מקשיבים?
התבוננו בפנים של המדבר, הישירו אליו מבט רך ומתעניין. נינוחות וקשר עין הם חיוניים להקשבה. חייכו או הרצינו בהתאם למסופר.
חזרו על דברים מרכזיים בהשתתפות: "את מתוסכלת מאוד ש...", "אני שומע שזו הייתה עבורך הפתעה גדולה...", וכדומה. תגובות אלו יסייעו למספר לברר לעצמו כיצד הוא מרגיש.
אל תחפשו היגיון וצדק בדבריו, אלא התחברו להרגשתו.
הקשבה מעודדת את המספר לפתח את מחשבתו ולברר את הדברים לעצמו, דבר שפעמים רבות יוביל אותו לפתרון.
עשה ולא תעשה בהקשבה
ישנם משפטים שעלולים להוות "מחסומי תקשורת", ועלולים לגרום לכך שהצד השני לא ירצה לשתף אותנו שוב. כאלו הן למשל הפקודות: "הגיע הזמן שתפסיקי לעשות בעיות", הטפות המוסר: "הוא צודק, באמת לא נהגת עמו בהגינות", מתן עצות: "היית צריכה לגשת אל המורה", האשמה וביקורת: "כך אתה עושה תמיד לאחרים, הגיע הזמן שיחזירו לך", השפלה: "צדיק תמים... מכירים אותך", תנחומים: "עזוב, ממילא מחר תשכח מזה", ניסיון לשנות נושא: "חבל להתעמק במה שהיה, בואי לאכול".
לעומת מחסומי התקשורת, ישנם משפטים "פותחי דלתות" שעשויים לפתוח גם את הלבבות: "ספרי לי עוד", "האם הבנתי נכון ש...", "מעניין אותי לשמוע איך זה קרה", "זה נשמע חשוב / מעניין / מרתק / מרגש", "ודאי כעסת לשמוע את זה", "אני שומעת שאתה עדיין שם".
וכמאמרו של רבי אריה לוין זצ"ל, ההשתתפות היא אכן פתח גדול להקשבה ולשיחה ששני הצדדים יצאו ממנה בתחושה טובה.
מתכון השבוע
חלת מפתח
בשבת מברכין חודש אייר נוהגים לאפות חלה בצורת מפתח, כסגולה לפרנסה טובה. אין כמו ריח של חלה טרייה מהתנור כדי לעורר תחושה ביתית וחמימה.
המרכיבים:
500 גרם קמח (לבן או מלא)
כף שמרים יבשים
200 מ"ל (כוס) מים פושרים
3 כפות סוכר
כפית מלח
2 חלמונים
חצי כוס שמן
ביצה טרופה
שומשום או פרג
אופן ההכנה:
מכניסים את כל החומרים לקערה ולשים עד לקבלת בצק רק וגמיש. משהים להתפחה עד להכפלת הנפח, ולאחר מכן לשים שוב ומתפיחים פעם נוספת (סך זמן ההתפחה – כשעה).
יוצרים את צורת המפתח: מחלקים את הבצק לארבעה כדורים גדולים ושניים קטנים. קולעים חלה משתי רצועות מגולגלות זו על זו. יוצרים ממנה צורת עיגול (ניתן להניח במרכזו פחית שימורים ריקה, על מנת לשמור על הצורה העגולה). קולעים חלה נוספת משני העיגולים הגדולים הנותרים, ומניחים אותה לאורך, בצמוד לעיגול. משני העיגולים הקטנים קולעים צמה נוספת קטנה, ומניחים אותה בתחתית החלה הארוכה (שתיראה כמו לשונית המפתח).
מושחים ביצה טרופה מעל, ומפזרים שומשום או פרג. מכניסים לתנור בחום של 180 מעלות עד שהחלה משחימה.
בתאבון!