כשה' מתגלה בפרטים הקטנים - עלון פרשת משפטים

דף הבית >  כשה' מתגלה בפרטים הקטנים - עלון פרשת משפטים





בשבת שעברה התרחש דבר גדול,

קיבלנו תורה במעמד נשגב,

אוזנינו שמעו, עינינו ראו,

כל נשמותינו היו שם.

אבל איך לוקחים את ההוד הזה ומכניסים אל תוך החיים?

באמצעות עיסוק בפרטים הקטנים!

פרשת משפטים עשויה מצוות-מצוות,

ועוסקת ברובד המעשי של חיינו.

כך מכניסים את הגודל אל תוך המציאות שלנו.

גם בבית זה כך,

את היצירה הגדולה של משפחה וזוגיות פורטים לפרטים קטנים,

התייחסות לכביסה של זה,

לשיעורי בית של זו,

למאכל האהוב על הקטן

לפינוק שכל אחד מחכה לו.

ככה אפשר לקיים את הדבר האדיר שנקרא בית.

בתשומת הלב לפרטים הקטנים,

ביחס אישי, ובהרבה כבוד לכל אחד ולרצונותיו.

הפרטים הקטנים – הם שמרכיבים את הדברים הכי גדולים.

 

שיהיה לכולנו חודש אדר טוב ושמח עד בלי די!

שבת שלום ומבורך,

מכון בנין שלם

   

מה בעלון:

שיעור חדש על שיחה זוגית

מכתב מקוראת

ומתכון בריא ומתוק



אתם כותבים – מכתב שקיבלנו לפרסום בעלון, על מתווה הכותל

 

על הלב לא מוותרים (א.ה)

הלב, זו היד הקפוצה המונחת לנו בשמאל החזה

הלב, מפמפם ומרגיש כל שינוי ותזוזה של הגוף ההוזה

הלב, מתדפק על דלת הנפש ומבקש מעט רחמים

הלב, הוא הוא הכואב על כל שבר באחד האיברים

הלב, אף פעם לא צפוף לו, כשיש שחוק וצהלה – הוא רק הולך ומתרחב

הלב, כאשר נעשה רופס – הגוף נחלש לו וחרב.

הלב שלי היה עשוי מבית של זהב, ואבני גזית, ועצי ארזים

מהלב שלי נותרו עכשיו יונים, ואזוב, וכמה תילי אבנים

את הלב רוצים לחלק ולשסע

את הלב רוצים להביא לאחי התועה, שאת התורה כוסף לעוות ולגדע

על הלב לתקן את שאר האברים,

ללב אסור להיקרע לשני גזרים.

על הלב לא מוותרים, מאב לבן זה מועבר

על הלב לא מוותרים, אפילו, אם נראה לנו שכבר קצת מאוחר.

כי הלב הוא עצם חיינו, המנוע המחזיק אותנו בכל הייסורים,

ואם אבד לנו – אזי נאבד כולנו.

כל הגוף.

כל האיברים.

 


לומדים ביחד

השיחה הזוגית

על מה מדברים? איפה ומתי לקבוע? ומה קורה אם אחד הצדדים לא מעוניין? כל התשובות במאמר לפניכם.

(נערך מתוך שיעור שניתן בקורס להכשרת מדריכות כלות)

על מנת לבנות את הזוגיות שלו באופן בריא ואיתן, כל זוג צריך לייחד זמן קבוע של שעה עד שעה וחצי בשבוע שבו בני הזוג נפגשים, יושבים ומשוחחים רק שניהם. ללא ילדים וללא חברים. יש לשבת במקום נעים, אזור מסודר בבית או בכל מקום אחר, להכין כיבוד מפנק ומשמח, להיות פנויים מכל מטלה (לא מקפלים כביסה תוך כדי), טלפונים מכובים או מופקדים אצל הילדים, והילדים הקטנים תחת השגחה של מישהו אחר.

הנחת היסוד היא שהשיחה הזוגית מתאימה, נכונה ונצרכת לכל זוג. אין זוג שזה לא מתאים לו, כולל אנשי קבע שלא נמצאים בבית (אולם להם נצרכת הדרכה מיוחדת בתחום). אין זוג שזה כבר מאוחר מדי בשבילו. נכון שבדור הקודם לא עשו שיחה זוגית, אבל צריך להכיר את המאפיינים של כל תקופה. בדור שלנו צריך לדבר. אנחנו משיגים דברים היום על ידי שיח.

 מטרת השיחה הזוגית

ישנם שני ערוצי תקשורת בסיסיים בבית – הנפשי והמילולי. הערוץ המילולי מתחלק גם הוא לשני מישורים – השיח היומיומי הספונטני, שכולל אינפורמציה, תמיכה, עדכונים, התייעצויות שוטפות.

המישור השני הוא השיחה הזוגית – שהיא שיח על בסיס קבוע, לשיתוף הדדי, לליבון עניינים ערכיים ומהותיים של הבית, ולפתרון נושאים שאין בהם הסכמה.

מטרה מרכזית של השיחה הזוגית היא להכיר טוב יותר מה מניע את בן / בת הזוג, מה חוסם, מה בראשו ומה בנפשו. המטרה אינה שכנוע ומאבק של כיפוף ידיים, אלא הבנה והכרות.

 

חשיבות קביעת הזמן

לא פעם קשה לקבוע זמן לשיחה הזוגית, אך לטווח הארוך זה משתלם, כיוון שנבנה כאן יחס נפשי לכך שהזוגיות היא במקום הראשון. גם כשנראה לנו שכדאי להתגמש ולזרום – את הזמן הקבוע לשיחה הזוגית לא מומלץ להזיז אלא במקרים יוצאי דופן. כשם שבעבודה ברור שיש ישיבות צוות לנושאים חשובים או להיכרות וגיבוש הצוות, ושזהו אחד התנאים הבסיסיים במקום העבודה, קל וחומר בתא המשפחתי. את הדברים הרציניים בחיים אנחנו לא משאירים לחסדי הספונטניות.

 

על מה מדברים בשיחה הזוגית?

נושאים חיוביים: קשר עם הקהילה, האם אנחנו משקיעים מספיק ונכון בילדים, איך הזמן שלנו מתחלק בין הבית לעבודה, שבת, רמה תורנית של הבית ועוד.

נושאים טעונים: כדאי להציג באופן נייטרלי, לדוגמה, נושא טעון כגון איחורים נציג באופן הבא: בוא/י נבדוק מה הלו"ז המועדף על שנינו כשיוצאים לחתונה.  לחץ לפני שבת – להכין יחד לו"ז התארגנות לשבת. לכלוך – בוא/י נדבר על הסטנדרטים של הניקיון אצלנו בבית. ימי הולדת – כל אחד יספר איך הוא רוצה ומצפה שיציינו את יום הולדתו.

התוצאה: היכרות. הוא מרגיש שהוא חשוב לך. את מרגישה שיש לך אוזן קשבת. כל אחד מכיר קצת יותר טוב את השני.

 



מומלץ לשלב בכל שיחה (ובחיים בכלל J ) מילים טובות, שמחזקות ומעודדות – כלומר נותנות טעם של עוד. מילה טובה שמכוונת אל תכונה טובה שבבן הזוג ולאו דווקא שקשורה לנושא השיחה, מעצימה ופותחת את הלב.

 

התעניינות והקשבה: לשאול שאלות של הבנה – מה הרגשת, איך היה לך מול זה, ספר/י לי עוד על כך, נשמע שזה היה לך מאוד משמעותי וכדומה. לספר גם איך אני הרגשתי ומה זה עשה לי.

יש להיות קשובים, ליהנות מההיכרות ומהמפגש ולא לצפות לתוצאות מסוימות. ההקשבה יכולה להתרחש גם בלי מילים. אדם מרגיש אם הזולת מקשיב לו באמת, קשוב למצבו ולצרכיו. ההקשבה נותנת תחושה של הזדהות. רבי נפתלי מרופשיץ אמר: "העולם סבור שמעלה גדולה היא לאדם שניחן בכושר הדיבור, ואילו אני סבור שגדולה מכך מעלת האדם שניחן בכושר השמיעה", כלומר – הקשבה לזולת. בהקשבה עלינו להפעיל לא רק את האוזניים השומעות, אלא גם את המוח המבין ואת הלב המרגיש, עליהם יש לעמול. עלינו לשים את עצמנו בצד כדי להקשיב לאחר. כשהאדם שמולנו יראה שהסיפור שלו חשוב לנו – הוא יבין שגם הוא עצמו חשוב לנו!

יתירה מזאת, הקשבה מייצרת הקשבה. כשאת/ה מקשיב/ה באמת לרחשי הלב של בן / בת זוגך גם הוא עשוי להקשיב לך (לאט לאט, מדובר בתהליך).
 

ואם בן / בת הזוג לא מוכנים לשתף פעולה?

איננו מחפשים אחידות. הדדיות אינה סימטריה, אלא סוג של יחסי גומלין שיוצרים קרבה, כל אחד תורם את חלקו. כל אחד מביא את הייחודיות שלו לקשר. המטרה היא לא לדבר את אותה כמות מילים, אלא ליצור יחס של היכרות והבנה זה את זה.

אם אחד מבני הזוג לא מעוניין לקיים שיחות זוגיות, ראשית עלי לכבד מאוד את רצונו. לנסות להבין מה המקור להתנגדות שלו. ההקשבה מתחילה עוד לפני השיחה. על גבי ההבנה האמתית להתנגדותו, אפשר להציע שיהיה לנו זמן קבוע בו יוצאים לבית קפה או לצעידה משותפת, בלי לקרוא לזה שיחה זוגית. לאחר המפגש הזה אפשר לומר עד כמה ה"יחד" הזה חשוב, נעים מקדם ומחכים ושמאוד חשוב לי לשמור על הזמן הקבוע הזה של היחד. בהמשך, בקצב מתאים ורק בהסכמת בן הזוג, אפשר לקבוע גם את השיחה הזוגית.

כמובן שכל זוג אמור למצוא את הנתיב המיוחד שלו, בקצב ובדרך שלו.

 

אתם מוזמנים לשמוע עוד בקורסים, בדיסקים ובאתר של מכון בנין שלם.

 


 

 

מתכון השבוע

קינואה עם צימוקים וצנוברים

המרכיבים:

1 בצל בינוני חתוך דק

2 שיני שום חתוכות דק

1 כוס קינואה

3 כפות רוטב סויה

חופן צימוקים כהים

חופן צנוברים

מלח, פלפל, מעט ג'ינג'ר

 

אופן ההכנה:

מטגנים את הבצל וכשהוא מזהיב מוסיפים את השום. מוסיפים את הקינואה, מלח, פלפל ומעט ג'ינג'ר. מכסים בכוס וחצי מים רותחים, מוסיפים את הסויה ומערבבים. מנמיכים את האש, מכסים את הסיר ומבשלים כעשרים דקות. מוסיפים את הצימוקים והצנוברים ומבשלים עוד 2-3 דקות. מסירים מהאש ומגישים חם או קר.