בפרשות השבוע האחרונות
אנחנו בונים את הבית.
מביאים תרומה למשכן,
מקבלים הוראות כיצד לבנות את הכלים,
ומהו הסדר לבנייתם.
מהם החומרים שבזכותם הבית יעמוד על תילו.
בניית בית היא דבר מורכב,
שדורש חוכמת-לב, כחוכמתו של בצלאל בן אורי,
עדינות, דיוק, התחשבות בפרטים הקטנים,
ונדיבות גדולה.
ומבניית המשכן אנחנו יכולים לכוון
ולקחת את כל התכונות הללו
אל היום-יום בבית שלנו,
לקיים אותן עם עצמנו ועם הילדים
כדי שבעזרת ה' תשרה בו השכינה.
*
מכון בנין שלם משתתף באבלה של ראש המכון,
הרבנית דנה תירוש,
בפטירת אביה ר' דוד ג'קסון ז"ל.
הבאנו בעלון מקצת מדברי המשפחה
על דמותו הייחודית וחכמת-הלב.
מן השמיים תנוחמו.
שבת שלום ומבורך,
מכון בנין שלם
דברי זיכרון – ר' דוד ג'קסון ע"ה
אבא יקר!
המשפחה שהקמת, הקיבוץ שכה אהבת,
ובית הכנסת אותו פקדת בקביעות עשרות שנים
כולם-כולם נפרדים ממך היום,
באקורד סיום של תהליך פרידה
שנמשך כבר כמה חודשים.
השכל הבין, אבל הלב מסרב לקבל ולהאמין
שמעתה לא נראה אותך עוד פוסע כאן בשבילים,
את דמותך האצילית והמסודרת.
יותר לא נבחין בחיוך החם והנעים שלך
לא נחוש בידך המלטפת.
אם היית יכול – היית מביט בנו במבטך הגאה, האוהב והמאמין.
תמיד האמנת בכל אחד מאיתנו.
זכינו לגדול בבית בו לא שמענו לעתים קרובות הרמת קול,
בית בו לימדת אותנו פרקי אבות בכל שבת אחרי הצהריים.
בית בו הייתה תמיד אווירה ששידרה לנו:
"לא משנה איפה תגורו ומה תעשו – ובלבד שזה יהיה
למען עם ישראל".
לא שמענו ממך מילה רעה על מישהו
והאווירה בבית הייתה נקיה מציניות.
בשמחות ואירועים תמיד היית מזיל דמעה,
ורק עם השנים
הבנו שזו מתנת חיים שקיבלנו מאימא וממך:
היכולת להכיל את עוצמת הרגע ברגישות אין קץ.
אבא – הרשה לנו להיפרד בפסוקים שאהבת לשיר:
"מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב
נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה,
סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו".
דנה.
*
סבאל'ה שלי,
תמיד היית צנוע ועניו, ונחבא אל הכלים. אני בטוח שלוּ היית פה עכשיו איתנו,
היית מצטנע כנגד כל הדברים שנאמרו עליך, ולכן אני לא אדבר אל כל הקהל המכובד שפה,
אלא – אליך.
בזיכרון שלי, סבא, אנחנו באים לבקר בסעד, ואני בתור ילד קטן, קופץ מהאוטו,
ורץ לפופלי – להגיד שלום לסבא.
תמיד חיכית לנו שם עם חיבוק חם וענק, עשית לנו סיור בפופלי,
הכנת לנו פופקורן, והכול עם חיוך ענק והמון אהבה.
מעולם לא שמעתי אותך מרים את קולך על משהו, תמיד היית שלו, רגוע וסבלני.
ולא משנה מה קרה, תמיד נשארת רגוע – והרגעת את כולם.
לשבתות בסעד תמיד היה טעם מיוחד,
ללכת איתך לתפילה, ולשוחח איתך בדרך חזרה הביתה מבית הכנסת.
ולאחר מכן, הברכה והנשיקה שאחריה.
בכל פעם שהגעתי לשבת הייתי מחכה לה – לנשיקה ולברכת השבת שלום שלך,
עם החיוך הבורק, ששום דבר לא יכול להחליף אותה.
זהו, סבאל'ה, עכשיו כשנשמתך עולה למקום שבו אין כאב ואין צער
כולנו פה למטה המומים וכואבים, אך מודים לקב"ה על כל רגע
שבו זכינו לחיות לצד נשמתך המיוחדת והנדירה.
נוח בשלום כל משכבך סבוש,
אוהב וכבר מתגעגע –
נוה תירוש.
מתכון השבוע
רולדת ירקות
המרכיבים:
לבצק:
2 כוסות קמח
חצי כוס שמן
חצי כוס מים רותחים
כף חומץ
כפית מלח
למילוי:
בצל קצוץ דק
פטריות חתוכות
בטטה מגורדת
כרוב קצוץ
קישוא מגורד
גזר מגורד
מעל לרולדה:
ביצה
שומשום
אופן ההכנה:
מערבבים את כל חומרי הבצק עד לקבלת בצק רך.
מאדים את הירקות עם מעט שמן זית, ומתבלים לפי הטעם.
מחלקים את הבצק לשניים. מרדדים את שני החלקים, ממלאים כל חלק בתערובת הירקות ומגלגלים כרולדה.
מורחים ביצה מעל לרולדה ומפזרים מעט שומשום.
אופים כ-40 דקות בחום של 180 מעלות, עד שהבצק מזהיב.
בתאבון.
