מגבירים את האור בבית - עלון פרשת בהעלותך

רש"י המפורסם על הפרשה (במדבר ח,ב), שואל:

מדוע נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים?

ומשיב: מפני שראה אהרון הכהן את חנוכת הנשיאים,

וחלשה דעתו. הצטער שלא הוא ולא שבטו היו בחנוכת הבית.

אמר לו הקב"ה: חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומיטיב את הנרות.

לפעמים,

אנחנו כל כך רוצים שיכירו בנו, במעשינו.

כל כך רוצים להשתתף בחגיגות הגדולות,

אבל מה לעשות שאנחנו בדיוק עסוקים ב"חיי השעה" של הבית שלנו?

בעזרה לילד בשיעורים, בבישול ארוחת הערב.

במקלחות לקטנטנים.

משימות קטנות, יומיומיות, ולכאורה מאוד מאוד לא "נוצצות".

ואז, עלולה להיחלש דעתנו.

איך יכול להיות שעם ישראל עושה דברים גדולים כל כך,

אבל אנחנו ספונים בתוך הבית?

אלא, שזה בדיוק האור הגדול!

בכל תשומת לב קטנה לילדינו, אנחנו מיטיבים את הפתילה שבהם,

שיאירו. שיזרחו.

בכל מילה טובה אנחנו מעלים את אש המנורה הטהורה.

וזאת העבודה הכי חשובה שאנחנו יכולים לעשות!

*

אנחנו מזמינים אתכם לכנס בנין שלם,

שעוסק בדיוק באורות הקטנים-גדולים בתוך בתינו.

אנחנו מאמינים שאפשר וצריך ללמוד משפחה,

ובזה בדיוק עוסקים כל הסדנאות והשיעורים המרתקים בכנס.

ההרשמה בעיצומה, אלה ימים אחרונים להנחה!

והשיעורים הולכים ונסגרים,

הירשמו עוד היום והבטיחו את מקומכם!

מדי שבוע אנו עורכים הגרלה בין כל הנרשמות של השבוע,
והשבוע הזוכה בהגרלה היא: אלירז ישראלי מהר ברכה
ואת זוכה בכניסה חינם ליום אחד בכנס!
בשבוע הבא נערוך הגרלה נוספת בין כל הנרשמות מהיום ועד השבוע הבא, מהרו להירשם!

ובעזרת ה', יהיה לכולנו אור גדול בתוך הבתים,

שיאיר על כל עם ישראל.

שבת שלום ומבורך,

מכון בנין שלם

כיסופים – רגעים של חיים מעולמה של אימא

ראיינו את אפרת ג'קסון, אימא למשפחה ברוכת ילדים, שמעלה מופע יחיד שבו היא שוזרת רגעים של אושר כשהמשפחה מתרחבת, אהבה ואופטימיות לצד רגשות אשם ותסכול, ואומץ לדבר על כל אלה.

"בגיל 47, באמצע החיים", מספרת אפרת ג'קסון, "כשאני כבר אימא ל-12 ילדים ב"ה, הגשמתי חלום. הכול התחיל כשעיניי צדו מודעה קטנה בעיתון המקומי של ירוחם, מקום מגוריי, מודעה שהזמינה להצטרף לחוג תאטרון לנשים. הצטרפתי, ועברנו יחד תהליך משמעותי שבסיומו העלינו הצגה. זו הייתה חוויה מכוננת בשבילי, ומאותו זמן הרגשתי איך לאט לאט מבשיל בי הרצון לצאת במופע יחיד".

אפרת ישבה שעות רבות כדי לבנות את המופע, שלבסוף יצא לאור. "מצאתי את עצמי עומדת לבד על במה, מול אולם מלא בנשים, וכשהן מחאו כפיים בסיום המופע הייתי כל כך נרגשת ונפעמת מכך שהצלחתי לגעת בהן. החלטתי לצאת מירוחם ולהופיע במקומות נוספים בארץ".

מה המופע מכיל, בעצם?

"המופע אוסף התמודדויות שונות שלי כאימא, בכל מיני שלבים של גידול הילדים. בתחילת המופע אני מספרת על כך שהתייתמתי בגיל צעיר, אבי נפטר כשהייתי קטנה, ועם השנים הבנתי שדווקא בגלל חוויית האובדן הקשה שעברתי, נוצר אצלי רצון חזק להוסיף הרבה חיים בעולם. זו הסיבה שבחרנו להקים משפחה גדולה. בסיפור הזה מתחיל המופע, והוא ממשיך עם התמודדויות רבות, חלקן רציניות ומרגשות, וחלקן משעשעות וקלילות".

ספרי לנו על התמודדות אחת שאת מביאה במופע.

"כשאחת הבנות שלנו הייתה בת שש-עשרה, היא התחילה 'לזלוג' מהדרך. להתלבש בצורה פחות צנועה, להסתובב עם חבר'ה שהיא לא ממש לרוחנו. לא ידענו מה לעשות ואיך להתמודד, ויום אחד מצאנו אצלה בחדר קופסת סיגריות. זה היה הקש ששבר את גב הגמל. החרמנו את הקופסה הזו, והתקשרנו מיד למישהו שיש לו ניסיון כדי לשאול אותו מה לעשות. הוא נתן לנו כמה עצות טובות מאוד, שיישמנו באופן מיידי. במופע אני מספרת כיצד החלטנו לתת בה אמון מלא ולהעביר אליה את האחריות, יחד עם הצבה של גבולות ברורים, ועוד כמה פעולות מעניינות".

נשמע כמו רגע משמעותי מאוד.

"זה היה סוויץ' בכל מערכת היחסים שלנו איתה. מאותו רגע שנתנו לה את הקופסה במתנה, מבחינתנו זה היה סמל שאמר לה: 'את בת שש-עשרה, אנחנו לא יכולים לקשור לך את הידיים והרגליים... אנחנו נותנים בך אמון גדול, ורוצים שתדעי שתמיד יש לך לאן לחזור, ואנחנו רוצים שיישאר בינינו ערוץ תקשורת פתוח, שתמשיכי לספר לנו מה עובר עליך'. הצעד הזה הציל את הקשר שלנו איתה. מבחינתי, זו סצנה במופע שאולי בשבילה יצרתי את כל המופע".

ומה הייתה תגובתה כשהעלית את ההתרחשות הזו למופע פומבי?

"כשהצגתי כאן בירוחם, מול אנשים שמכירים אותה, הם שאלו אותה איך היא נתנה את הסכמתה. היא ענתה שהיא מרגישה שליחות, ואם הסיפור שלה יציל אפילו נפש אחת – זה היה שווה. בכלל, ביקשתי את רשות כל הילדים, וגם את רשות בעלי, לפני שהעליתי את המופע. היו סצנות שהיה להם קל יותר להסכים, והיו סצנות שלקח זמן, אבל הם הבינו את החשיבות, ושמעו את התגובות, וזה חיזק אותם על כך שנתנו תשובה חיובית".

בסצנה האחרונה במופע, אפרת מתארת את המשבר שהוליד את המופע. "רצינו מאוד עוד ילד", היא מספרת, "ולא הצלחנו. ב"ה יש לנו 12 ילדים, אבל למרות זאת זה היה משבר גדול מאוד. בסיום המופע אני מספרת על ההתמודדות שלי עם המשבר הזה, כשאחת התובנות ממנו הייתה שאפשר לממש את הרצון להוסיף חיים לעולם גם בדרכים אחרות, ולאו דווקא בהולדת עוד ילד. לכן קראתי למופע 'כיסופים'. הכיסופים לילד נוסף הולידו בסופו של דבר את המופע הזה, שגם הוא הוספת חיים".

ואיך הקהל מגיב למופע?

"התגובות מפרגנות מאוד, ונותנות לי כוח להמשיך. מישהי כתבה לי שהיא צפתה במופע כשהייתה בתקופת ציפייה ארוכה לילדים, והמילים נגעו והגיעו אצלה עד עמקי הנפש. מישהי אחרת סיפרה שהיא ממשיכה גם בבית להיזכר ולעבד תכנים מהמופע. המופע חושף ומרגש, ונשים מגיבות בהרבה אהבה".

לפרטים על המופע לחצי כאן 

מתכון השבוע

פנקייק תפוחים

המרכיבים:

1 כוס קמח

2 תפוחים קלופים וקצוצים דק

1/2 כוס חלב

1 גביע קוטג'

2 ביצים

1 סוכר וניל

1 כפית קינמון

אם רוצים שיהיה מתוק יותר אפשר להוסיף 1/4 כוס סוכר

אופן ההכנה:

מערבבים היטב את כל המרכיבים, ומטגנים במחבת עם מעט שמן, משני הצדדים. אפשר להגיש עם סירופ מייפל או שמנת.

אפשר לנסות עם פירות נוספים, לפי הטעם.

בתאבון!