מה עושים במצבים מבלבלים? - עלון פרשת במדבר

דף הבית >  מה עושים במצבים מבלבלים? - עלון פרשת במדבר


מה עושים במצבים מבלבלים?

 

לכל אדם יש שני מצבים בחיים:

"בשבתך בביתך" או "בלכתך בדרך".

יש תקופות של "בשבתך בביתך",

שבהן אנחנו מיושבים,

מרגישים שביעות רצון והתקדמות מתמדת,

ויש תקופות שבהן אנחנו הולכים בדרך,

מרגישים שטרם הגענו אל המנוחה והנחלה,

האופק קצת מעורפל יותר בעינינו,

ויש קצת יותר סערות...

כדי לעבור טוב יותר את מצבי הדרך הללו,

נדרשת הכנה.

לכן, ספר במדבר, שנקרא בע"ה השבת,

נפתח במפקד השבטים,

שהוא בעצם עשיית סדר לקראת הדרך.

וזה לימוד לכל אחד מאיתנו,

כשהבלבול מגיע, כשאנחנו מרגישים שחשוך לנו,

לעשות סדר. לראות מי אנחנו, מה יש לנו,

להיזכר במצבים של השגחה פרטית גלויה

ולדעת שגם אם אנחנו בדרך אנחנו לא לבד,

ולהפך, בזכות הדרך הזו נוכל להגיע.

(ע"פ שיחת הרצ"יה לפרשת במדבר)

*

אנחנו מזמינים אתכם

לקבל כלים וכוחות מחודשים בכנס הקיץ שלנו,

כדי לעשות סדר בבית ולחולל שינוי חיובי,

בואו לשמוע שיעורים מגוונים בכל נושא בתחומי המשפחה,

להרגיש שכולנו לא לבד בהתמודדויות,

ולחוש את האווירה העוצמתית של היחד.

ההרשמה בעיצומה ושיעורים רבים מתמלאים לקראת סגירה,

הירשמו היום!

וכפי שהבטחנו – בכל שבוע נערוך הגרלה בין כל הנרשמות באותו שבוע,

בהגרלה השבוע עלתה: בתאל לאון מכוכב יעקב!

ואת זוכה בכרטיס ליום חינם בכנס!

הירשמו ותוכלו להיכנס להגרלה של השבוע הבא,

תווי שי ליריד, כרטיסים לכנס ומגוון מתנות נוספות מחכות לכם.

הזוכה בהגרלה בשבוע הבא - תקבל את כל כספה בחזרה!

ביום חמישי הבא תיערך הגרלה בין כל הנרשמות בשבוע הבא! אל תחכי, הירשמי היום!

לצפייה במערכת השיעורים ולהרשמה לכנס הנשים – לחצו כאן

לצפייה במערכת השיעורים ולהרשמה לכנס הגברים – לחצו כאן

מחכים לכם!

שבת שלום ומבורך,

מכון בנין שלם

 


 




לומדים יחד

 

חינוך הילדים למידות ולמצוות

(מתוך חוברת "דגשים חינוכיים לגיל הרך" מאת הרב אוהד תירוש. ניתן לרכוש את החוברת במחיר מוזר במכון: 02-6271525)

העובדה שהילד אינו מחויב במצוות עד גיל חינוך ובר מצווה מלמדת שמיקוד העבודה בגיל זה הוא במישור הנפשי המידותי. עיקר עבודת החינוך בגיל הרך, ואף המתקדם יותר עד גיל תשע–עשר, הוא בבניין הנפש של הילד ובבניית המידות. יש להשתדל לזהות תהליכים נפשיים העוברים על הילד, קווי אופי, תכונות נפש [=מידות] ייחודיות – לטפח ולטפל על פי הנדרש. תחרות, חוסר בטחון, מופנמות, קנאה, דברנות ועוד הן תכונות שניתן למפות ולעבוד עליהן בשיטות שונות.

חשוב להדגיש שבגיל הרך לא עוסקים עם הילדים בזיהוי ובתיקון מידות רעות. הדגש המרכזי הוא העצמה וטיפוח של המידות הטובות. עולם הנפש של הילד הוא "נזיל" ועל כן גם המידות "הרעות" בשלב זה אינן אלא "מקרים נפשיים" כהגדרת הרמב"ם בשמונה פרקים. כאמור, חשוב לזהות קשיים ולטפל בהם ובמקרה הצורך גם לערב גורם מקצועי. אולם מעבר לכך, התשתית הבסיסית נעוצה בעבודת המידות. דבר ברור הוא שהדחיפה המרכזית למידות טובות נעוצה בהתנהלותם והתנהגותם של ההורים בתחום זה.

 

מקום המצוות

אם כן, מה מקומן של המצוות בגיל הרך? 

בתחום המצוות יש מדרג התפתחותי הקשור להבנה של הילד בנוגע למושגי אסור ומותר. החינוך לא לעבור על איסורים, יחד עם החובה להפריש את הילד מאיסורים, תלוי בבשלות ההבנה של כל ילד. כאשר הילד מבין כשאומרים לו שאסור - זהו שלב שבו אין להכשילו באיסורי לאו. לעומת זאת, חיוב במצוות עשה תלוי בכל ילד "לפי חריפותו וידיעתו" ובכל מצווה "לפי עניינו" (לשון המשנה ברורה).

התכלית של קיום המצוות בגיל זה היא: הרגלה טבעית, בריאה ושמחה. המצוות מתאימות לנפש הילד, שהוא בעל נשמה ישראלית, אולם באופן קיומן הבוגר הן לא מוטלות עליו כחובה. לכן הוא אינו מחויב בהן כמו ההורים, אלא עושה אותן כחלק מהחיים הטבעיים של הבית. עשייתן צריכה להיות חלק ממרקם חיים טבעי שבו הילד גדל. כאמור, עניין המצוות בגיל זה – הרגלה טבעית ובריאה – וחשוב מאוד - שמחה. כדי לקיים את ההדרכה האחרונה יש שני נדבכים: "סור מרע" – לקיים מצוות לא בלחץ. "עשה טוב" – עשיית המצוות באווירה שמחה. לדוגמה: ברכת המזון לאחר האוכל תאמר לפי רמת התפתחות והסבלנות של הילד. יש לקצר את הברכה לפי יכולת הילדים לשמור על קשב ולשמוח במה שהם אומרים.

 

יחס לנטילת ידיים – הילד נוטל ידיים כחלק מהתנהגות טבעית בבית. עימות קולני ואיומים על ילד בן שלוש וחצי המסרב ליטול ידיים אינם במקום. פרגון ושבח לילד שנוטל יתקבלו בברכה. 

 

תפילה – הילד אינו מחויב בה, ורק החל מגיל חינוך יש להרגילו בקביעות. כמובן שבתלמוד תורה מתחילים להתפלל עוד קודם. אנו עסוקים בדברים אלו במסגרת החיוב בלבד. החשוב ביותר הוא שהילד יראה שאביו מתפלל ולא שאביו עסוק בהשגחה ובאכיפה של התפילה, שהילד אינו חייב בה מן הדין. יתרה מזאת, בגיל הרך יש לקבוע מינון מחושב בהגעה של הילדים לבית הכנסת. מקדש מעט אינו מקום לבייביסיטר כדי שאימא תנוח, וגם לא מקום לאבא לברוח ולהשאיר את אימא עם הילדים.

 

העבודה על בניין הנפש של הילד מכינה את הקרקע הבריאה שעליה יצמח קיום המצוות הטבעי המחויב, שהילד כבר חי אותו בחיים ובנפש.

 

בהצלחה.

 


מאגף הייעוץ - הילד שלי כמעט לא אוכל

שאלה: הבן שלי בן חמש ורבע, וכל פעם מחדש יש איתו סיפור סביב האוכל. הרבה פעמים הוא מסרב לאכול בטענה שהוא לא אוהב את האוכל שהכנתי. אני יושבת לידו ומנסה לשדל אותו לסיים את הארוחה, אבל הוא משאיר חלק ניכר מהאוכל בצלחת. אני ממש מותשת מהסיפור הזה. לאחרונה הוא גם משתמש במילים לא יפות כלפי האוכל. לא פלא שהוא כזה רזה! אני לא יודעת לאן נגיע, ואין לי מושג מה לעשות. אולי תוכלי לעזור לי?

תשובת אסתי ארנד, יועצת מכון בנין שלם:

אימא יקרה, גם לך כמו  לאמהות  רבות  יש חלום  שהילד שלנו יהנה מהארוחה המזינה שהכנו לו, יאכל בתיאבון, יצמח ויתפתח באופן תקין. יחד עם הערכים התזונתיים שהגוף מקבל, וחשוב שיהיו איכותיים, הארוחה היא הזדמנות לפיתוח קשרים במשפחה, יצירתיות, ומעל לכל קרבת אלוקים.

הבן שלך מעסיק אותך בלי סוף דרך ההימנעות שלו מאכילה תקינה, האווירה עכורה, את עייפה ומודאגת, אך ממשיכה לשבת לידו זמן רב. המסקנה שלו היא: כדי שאימא תשב לידי כדאי לאכול לאט ומעט.

אם את מודאגת ממצבו הבריאותי, תוכלי להיוועץ ברופא ילדים, אך בהקשר החינוכי, כדאי לך לחשב מסלול מחדש !

במקום להיגרר אחריו, קחי יוזמה והובילי מהלך שבו את מחברת את הארוחה לחוויה ידידותית, ויוצרת הרגלי אכילה נכונים. שאלי אותו מה הוא רוצה לאכול, והכיני רשימת מאכלים שטעימים לו. כך ילדך ירגיש שאכפת לך ממנו ושאת קשובה לו. יתכן שהוא יציע ג'אנק פוד, נסי לאזן ולאפשר לו לבחור בימים מסוימים בלבד.

שתפי אותו בהכנת האוכל. ילדים אוהבים  לחתוך, לערבב (וגם ללקק). ילד שלוקח חלק בהכנה יאכל יותר בחשק. הפעילי את היצירתיות שלך ושלו, הכינו חיתוכי פירות וירקות צבעוניים ועסיסיים בצורות מגוונות ומעוררות רצון לאכול. אפשרי לו לבחור את המאכלים והכמות שמתאימה לו. ילדים אינם זקוקים לכמויות גדולות של אוכל, ילד יודע הכי טוב מה מתאים לו. למדי את ילדך להתפעל מהאוכל וממגוון טעמיו, הודו לה' על השפע והצבע שבטבע.

ומה לא?

לא להרשות להשתמש במילים לא יפות: 'אצלנו לא מדברים כך!'. ואין לאכול ממתקים לפני הארוחה: 'קנינו ממתקים לכבוד שבת / יום הולדת / אחרי האוכל'. לא לאפשר נשנושים אחרי הארוחה: 'מי שקם ממקומו סימן שהוא שבע' .ילד שיודע שישאר רעב, יאכל טוב יותר.

בתקווה שהארוחה תהיה מהנה, נינוחה ומבריאה את הגוף ואת הנפש.

בתאבון ובהצלחה,

אסתי ארנד, יועצת מכון בנין שלם

 


מתכון השבוע

עוגיות שוקולד-קפה

המרכיבים:

2.5 כוסות קמח

1/3 כוס קקאו

כוס סוכר לבן

3/4 כוס סוכר חום

2 ביצים

חצי כפית סודה לשתיה

רבע כפית מלח

רבע כפית מלח

2 כפיות נס קפה

2 כפיות ליקר קפה (לא חובה)

200 גרם חמאה רכה

1.5 כוסות שוקולד צ'יפס

אופן ההכנה:

מערבבים בקערה את הקמח, הקקאו, הסודה לשתייה והמלח. בקערה נוספת ממיסים את הקפה באמצעו הליקר. בקערה שלישית מערבבים היטב את הסוכר והחמאה. לסוכר ולחמאה מוסיפים את הביצים והקפה המומס, ומערבבים במהירות נמוכה. לאחר מכן מוסיפים את תערובת הקמח מהקערה הראשונה, ואת השוקולד-צ'יפס.

כשהתערובת אחידה, יוצרים כדורים קטנים בידיים רטובות, ולהניח עם רווחים בתבנית. אופים כ-25 דקות בחום של 180 מעלות.

בתאבון!