פנינו אל השגרה,
ובשביל להבטיח שגרה ברוכה ויעילה,
אנחנו צריכים לעשות קצת סדר.
כשהבית שלנו מסודר, כשהזמנים קבועים,
כל אחד מבני הבית מרגיש יותר בטוח ונינוח,
ויודע שיש מקום גם לו, ולצרכיו.
זה הזמן להכניס ללו"ז המשפחתי שלנו
שיחות אישיות עם כל ילד וילדה,
תתפלאו – גם לקחת את הילד איתכם לקניות לשבת,
רק הוא, בלי עוד אחד מהאחים שלו,
יכול לחולל פלאים בקשר,
ולתת לו עוצמות חדשות.
זה הזמן להכניס ללו"ז את השיחה הזוגית,
מפגש בשניים שנותן כוחות ומעצים את הקשר,
ואם אתם רוצים לפרגן לעצמכם באמת – בואו לשבת זוגית
בחיספין עם מיטב מרצי המכון, לפרטים לחצו כאן
וזה הזמן להכניס גם חלונות קטנים של זמן איכות עצמי,
זמן התבוננות, זמן מנוחה, זמן לספר טוב או לכתיבה אישית,
כי רק כשמתדלקים את עצמנו – יש לנו כוח גם להניע אחרים!
שבת בראשית בפתח,
זה הזמן שלנו לייצר שגרה נעימה בבית,
ובעזרת השם לצמוח איתה כל השנה כולה.
אנו מזמינים אתכם להצטרף לקורסים ולסדנאות
שנפתחות בימים אלה,
ולהתחיל את החורף בשמחה ובצמיחה,
לפרטים על כל תכניות החורף שלנו – לחצו כאן
שתהיה לנו התחלה חדשה ומתוקה,
ושבת שלום ומבורך!
מכון בנין שלם
לומדים ביחד
איך לנהל תקציב משפחתי? קודם כל להירגע
יעל זלץ, יועצת ארגונית לניהול הבית
אני יודעת שבדרך כלל כשרוצים לדבר עם אנשים כסף, מתחילים עם ההכנסות, ההוצאות, החוויה הרגשית של ניהול התקציב ועם טבלאות מדויקות.
בעיניי, הצעד הראשון הוא הפניות להרוויח כסף והפניות לחסוך אותו.
פניות היא היכולת להיות פנויים, שכלית, רגשית, מנטאלית – לבצע מטלה מסוימת, להתרכז במשימה, להיות בפוקוס על מטרה. במשך היום אנחנו עוברים מדבר לדבר בקצב מהיר מאוד ולכן איננו מצליחים להיות מרוכזים במשימות שלפנינו. הביצוע סובל מחסר – 'תוך כדי', 'על הדרך', 'גם וגם', 'במקביל' – אלו הם הביטויים המתארים את השיטה שלנו להשלמת מטלות דחופות, לביצוע שיחות טלפון ידידותיות ואפילו לסגור עניינים עם לקוחות.
במבט ראשון, אפשר לראות ניצול מרבי של הזמן ויעילות מדהימה. במבט שני מבחינים בחוסר ריכוז, בלבול, טעויות ובעיקר לחץ גדול להספיק יותר ולעשות עוד. בכל פעם שאנחנו מבצעים פעולה אחת אנחנו עסוקים, בלב, בפעולה הבאה או בזו שלאחריה. גם אם כרגע אין לנו מה לעשות בקשר למטלה המטרידה, אנחנו עסוקים בה, חושבים עליה ומנסים לדמיין איך נתמודד איתה כשיגיע זמנה. בינתיים, כמובן, אנחנו מחמיצים את ההווה – את היעילות בביצוע המשימה שאנחנו מבצעים כרגע!
אין פניות לשום דבר, כל דבר נעשה כשאנחנו בלחץ עם הדבר הבא.
בעבודה שלי עם עצמי, ואחר כך עם לקוחות, גיליתי שלהרבה אנשים אין פניות להרוויח כסף. כשהם בעבודה הם מוטרדים מעניינים של הבית, כשהם בבית הם עסוקים בחשיבה על העבודה, בתכנון המחר בעבודה ובשחזור שיחות מלחיצות עם עמיתים, עם המעסיק או עם לקוחות. כשהלחץ בבית גדול, ואיני מתכוונת רק למקרים גדולים ויוצאי דופן, אלא לבלאגן בחדרים, תור לרופא שיניים, שלושה אירועים בשבוע יחד עם טסט לרכב – אנחנו נעשים בלתי פרודוקטיביים. איננו מצליחים להתפנות לעבודה שלנו. העומס מטריד אותנו, מלחיץ אותנו ולבסוף גורם לנו לכאב ראש, כאבי שרירים, כאבי בטן וחוסר יכולת לעבוד באופן מוחלט.
דבר דומה קורה גם בתחום החיסכון: כדי לחסוך כסף צריך להוציא זמן או כוח, סבלנות, לבקש עזרה מחברים או מבני משפחה, לנהל את העבודה כך שבסופו של יום תרגישו את החיסכון. למעשה, המציאות היא, שכאשר אנחנו טרודים איננו מצליחים לחסוך – עד שאיננו רואים את הבעיה מול העיניים קשה לנו להתרכז ולהבין אותה.
עד שאיננו רואים שנגמר מוצר במזווה אנחנו מרגישים שחבל לקנות כי זה יבוזבז, אבל בסופו של דבר אנחנו רוכשים ברגע האחרון מוצרים שחלקם מיותרים, בדרך כלל.
העומס מפריע לנו להתרכז בכך שעלינו לחסוך או שעלינו להגדיל את ההכנסה.
הלחץ הכספי עשוי לגרום לנו לחוסר שינה שיתבטא בעבודה – איחורים, לצאת מוקדם, לא להשביע את רצון הבוס, להשרות אווירה לא נעימה ולכן לא לקבל קידום – והכול מלחץ כלכלי.
בצורה זו, הלחץ הכספי גורם לעוד יותר לחץ כספי.
היכולת להרוויח כסף היא גם היכולת להירגע, להיות ממוקדים, להיות בפוקוס, לחשוב בצלילות ולחוות ישוב הדעת.
כשיש בלגן מסביב, כמעט בלתי אפשרי להיות יצירתיים והפתרונות היחידים שעולים בראש הם הדרך להישאר מעל המים למרות הבלגן.
אז מאיפה מתחילים?
ולכן, הצעד הראשון בניהול תקציב הוא להירגע, לחשוב, להגיע לישוב הדעת.
איך נרגעים? איך חושבים בצלילות? איך מפרידים בין המינוס לכל החיים?
יש כמה דרכים:
1. פגישה קבועה במקום אלף שיחות מסדרון וקטעי דברים כל יום.
קובעים פגישות לשוחח על המינוס בשיחה זוגית או עם יועץ. כשאתם קובעים פגישה כדי לשוחח על הכסף, אתם מייחדים זמן לכך, ובזמן הזה אינכם עושים משהו אחר – ברגע שיש מיקוד בנושא אחד – במקרה זה, הכסף – מתחילים לפתור את הנושא הזה, פלונטר אחרי פלונטר. כשיושבים ומדברים רק על הכסף, מפרידים את הכסף מכל החיים, בודקים מה הבעיה ובדרך כלל מצליחים לשים את האצבע על המקום הכואב – על ההוצאה הכי גדולה, על הפיתויים שחופרים את הבורות העמוקים, על הדרך הנכונה לנהל את הקניות או את התשלומים. עצם העובדה שיש זמן שבו מדברים על הכסף, עוזר לדחות את "שיחות המסדרון" העוסקות בכסף.
סיפרה לי אחת ממשתתפות הסדנאות שלי, שהם קבעו לדבר על הכסף בכל יום שישי, אבל בסופו של דבר, ביום שישי היא עסוקה, בעלה – שזה היום החופשי היחיד שלו – דוחס לתוכו סידורים שונים, ככה שהמפגש אודות הכסף נדחה משבוע לשבוע. "סיכמנו שנשב ביחד, אז אני לא אפתח שום מכתב מהבנק לבד בעצמי ולא אבדוק מה קורה עם הצ'קים. גם הוא אינו בודק מה קורה עם הצ'קים, ותכל'ס, שנינו איננו קוראים את המכתבים מהבנק".
מתחת למעטה השיתוף קל למצוא את התירוצים, כאשר כל אחד מפיל את האחריות על הצד השני. נכון שלא בריא שרק אחד מבני הזוג לוקח אחריות על הכסף, והשני מתעלם מהצורך לחיות בחשבון, אבל גם לא נכון להציג את המפגש הזוגי על הכסף כנקודת התחלה שאין לדלג עליה. אם אתם אינכם מצליחים להיפגש ולדבר על כסף, יש דרכים נוספות.
2. בכל התלבטות יש לבחור פרמטר אחד ששוקל יותר – לא כסף.
האם לצאת לטיול? האם לקנות ארונית לספרי בר המצווה של הבן או להשאיר אותם בארגזים בינתיים? האם לקנות לו מדף או ארון ספרים של ממש?
שאלה של כסף? זהו – שלא.
קל להפיל הכל על הכסף. אחרי הכל, כסף הוא דבר מדיד מאוד, ניתן בקלות רבה ביותר לכימות. קל מאד לשקול ולבדוק ולספור כמה כסף יש לנו ואם יש לנו כסף, ואז אומרים "אין לנו כסף" כאילו זה היה "עצור גבול לפניך".
זו אינה האמת וזו דרך גרועה לתת לכסף את המשקל הכי כבד בחיים שלנו. קניית ארון ספרים היא גם עניין של מקום ושל אסטטיקה, של נורמות חברתיות ושל זמן שיוקדש לרכישה. זו אינה שאלה רק של עלות הארון. אם נראה שיש לנו פנאי להקדיש לקניית ארון ספרים, ומבחינת האחסון הקניה נחוצה – נבדוק בכמה כסף נקנה את הארון, כלומר – מה התקציב שלנו. לא "אם", אלא "בכמה".
ברוב הנושאים שאנחנו דנים בהם, יש ערכים, העדפות, מערכות יחסים, מצוות, נורמות, השפעה של הסביבה והשפעה על הסביבה – כל אלו הם שיקולים לגיטימיים, בואו נדבר עליהם ואחרי שנמצה אותם, אם נחליט שהרכישה חשובה, ערכית, נחוצה – נגבש תקציב.
אל תתחילו את הדיון על כל נושא בשאלת הכסף! כשמתחילים את הדיון משאלת הערכים, השיחה מפרידה את החיים שלנו מהכסף שיש לנו.
3. לראות את חצי הכוס המלאה – לא רק את חצי הכוס הריקה.
הכי קל לשים לב לכל מה שאין לנו. מה שאין לנו זה הרבה מאוד, ומה שיש לנו זה די קצת. יש לנו מאה וחמישים אלף ₪ לקנות דירה, אבל אין לנו מיליון. קל לנו לראות יותר את המיליון שאין לנו, מאשר את ה-150 אלף ₪ שאין לנו.
כשבנותיי היו קטנות, הייתי הולכת לקנות להן בגדים לבדי, ואם הייתי בספק לגבי הגודל, הייתי לוקחת איתי חצאית או שמלה שלהן ומודדת. כשהן הגיעו לגיל שהתחלנו ללכת יחד לקניות, במקום שהן תשמחנה שהן בחרו בעצמן את הבגדים שלהן, הן עצובות יותר ומאוכזבות יותר – הבגד שרצו לא היה במידה שלהן, או היה יקר מדי, או קצר מדי, או לא בצבע המדויק. חוזרים הביתה עם הבגד וחושבים על כל מה שוויתרנו עליו בחנויות העיר.
קל לראות את חצי הכוס הריקה, כי היא כל כך גדולה, וכדי לראות את מה שיש צריך לתת את הדעת ולשים לב. העבודה שלנו, כהורים, כזוג, היא לראות את מה שיש ולהכיר טובה לקדוש ברוך הוא על כל מה שקבלנו מידו הרחבה ובשביעות רצון.
4. רשימות עושות ישוב הדעת
במחשב יש לי קובץ שנקרא "לכשירחיב". שם כתובים כל מיני דברים שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים, ובעזרת ה' יום אחד, לכשירחיב, נרכוש אותם, אם גם אז נרצה אותם.
הרשימות הללו מרגיעות.
כשמישהו רוצה משהו, כותבים את זה, דנים בזה, מפרטים, משרטטים, רושמים. הכל נשאר, לא צריך להעמיס על הלב ועל הראש. אפשר להרגיע – מתחשבים ברצונות, וכשאפשר ויהיה – הדברים כבר יקרו.
מדהים לראות עד כמה קל להוריד מהראש ומהלב את הדברים כאשר הם כתובים. במקום לתפוס חלק ניכר מקיבולת הזיכרון שלנו בדברים שאנחנו צריכים לעשות אבל לא יכולים, רוצים לקנות אבל אין לנו כסף, חושבים שכדאי לרכוש אבל לא ברור מתי ואם כן בכמה, במקום לתפוס את כל זה בראש שלנו – בואו נוריד את זה מהראש, נפנה מקום.
לסיכום, צעד ראשון לניהול התקציב שלכם: להירגע.
כשאתם רגועים, קל לכם להתרכז בניהול החיסכון, לחשוב בצלילות הדעת, לשקול ולקבל החלטות נכונות יותר עבורכם.
בהצלחה רבה.
לאתר של יעל זלץ לחצו כאן
לסדרת סרטוני הדרכה להתנהלות ביום שישי קצר – לחצו כאן
מתכון השבוע
עוגת תמרים ואגוזים ללא תוספת סוכר
מתכון מתוק לנחיתה רכה של אחרי החגים
המרכיבים:
3/4 כוס קמח
10 תמרי מג'הול מגולענים וקצוצים
1/4 כוס שקדים
1/4 כוס פקאנים
30 גרם חמאה
1/2 כוס סילאן
2 ביצים
1/2 כפית אבקת אפיה
מעט מלח
אופן ההכנה:
קוצצים את השקדים והפקאנים וקולים במחבת יבשה. מניחים בצד להצטנן.
בקערה טורפים את הביצים, ממיסים את החמאה ומוסיפים, ומוסיפים גם את הסילאן, מערבבים עד שהתערובת אחידה. מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה והמלח, ומערבבים רק עד שאין גושים. מוסיפים את התמרים, השקדים והפקאנים לתערובת.
משמנים את התבנית, ומשטחים בתוכה את הבלילה. אופים כ-25 דקות בחום של 180 מעלות. כשהעוגה מוכנה, מחכים כמה דקות שתתקרר, מוציאים מהתבנית וחותכים לריבועים.
בתאבון!