תרמתי כבר במשרד... - עלון פרשת תרומה

לומדים ביחד – זוגיות בשלה ובוגרת

שגרה והתחדשות בתוך זוגיות בשלה ובוגרת

השנים עוברות, הילדים מתחתנים והבית מתרוקן, גם אנחנו משתנים. מה זה עושה לזוגיות, ואיך צולחים את השנים הללו?

(נערך מתוך שיעור של הרב אוהד תירוש בכנס הקיץ של בנין שלם)

במעלה שנות הארבעים לחיינו, לקראת גיל החמישים, החיים עוברים שלב. מי שהתחתן צעיר יחסית, חובק או קרוב לחבוק חצי יובל שנות נישואין. במציאות שבה גם הבנים והבנות מתחתנים בתחילת גילאי העשרים, חלקנו כבר סבים וסבתות (איזה מין סבא זה?! צוציק...). גם בעבודה, או לפחות בניסיון התעסוקתי, יש נתח משמעותי מאחורינו. התמקמנו בעבודה, חלקנו אפילו קצת מיצינו את התחום, הבנו את העיקרון. הילדים כבר גדולים. אצל חלקנו הבית מתחיל להתרוקן, והעומס, אם הוא עדיין קיים, הוא מסוג אחר. זה כיף ומשחרר אבל גם לא מוכר, לפעמים שונה. פתאום הבית ריק. פתאום היום המשפחתי – מקלחות, שיחות, מריבות – נגמר מוקדם, ובקול דממה דקה. כשאנחנו עוד לא שם – אנחנו מחכים לזה בכיליון עיניים. כשזה פתאום מגיע – השקט לפעמים מפחיד.

אבל זה לא רק זה.

אנחנו, כולנו, עוברים שינויים. הגוף עובר שינויים. הגב, הראייה, ורידים, מפרצים, משקל. גם הנפש. תחושות והרגשות. גם בינינו דברים משתנים לפעמים. גם ההתמודדות עם דברים חדשים - פיזיים ובין אישיים – לא תמיד מוכרת, לא תמיד כמו פעם. לפעמים זה לא הבעל שהכרתי / האישה שהכרתי. גם המודל הזוגי שבנינו לפעמים נראה כמשתנה, מתערער, לא עושה בקלות את מה שזרם פעם.

איך מתמודדים עם השינויים?

לב לדעת וניסיון חיים

במשנה מסכת אבות (פרק חמישי משנה כ"א): "הוא היה אומר: בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, בן חמש עשרה לתלמוד, בן ח"י לחופה. בן עשרים לרדוף, בן שלושים לכוח. בן ארבעים לבינה בן חמישים לעצה".

רש"י: "בן ארבעים לבינה. להבין דבר מתוך דבר להורות הלכה" – זהו הפירוש הפשוט, הקלאסי. אבל רש"י מוסיף: "דבר אחר: כדאמרינן התם: ולא נתן ד' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים לשמוע עד היום הזה. מכאן לאדם שאינו עומד על דעת רבו עד שהוא בן ארבעים שנה".

מהי בינה? לב לדעת. אנחנו לא נהיים חכמים או נבונים יותר בהיבט של ה-IQ בגיל ארבעים. אחרי ארבעים שנה, אחרי עשרים שנות ריצה וכוח, מתחיל שלב שבו יש יכולת להבין באמת מה עברנו, להתבונן בעין בשלה שרואה, שומעת וחווה מה עברה עד כה בחיים: "עומד על דעת רבו". זה לא פשוט. צריך לב לדעת. זהו ביטוי נפלא, המלמד שזה לא שכל ואינטליגנציה. זה לב לדעת. זו דעת וזה לב – מרכז החיים. מה שאינו נתפס לשכל, נחשף ללב היודע.

על בן חמישים לעצה מפרש רש"י: ומבן חמישים שנה ישוב מצבא העבודה... ולא יעבוד עוד, ושרת עם אחיו באוהל מועד – שמייעץ אותם ומלמדם לשמור משמרתם. נוסחה אחרת: לישא וליתן בעומק עצה מתוך שרבוּ עליו מעשיו.   

בנוסחה האחרת כאן מדגיש רש"י את העומק ואת הסיבה: מתוך שרבו עליו מעשיו – כלומר: ניסיון חיים. היכולת לתת עצה זו יכולת לרדת לעומקם של דברים ולהשתמש נכון בניסיון החיים, לא באופן מתנשא אלא להבין שאפשר לייעץ לאחרים כשיש לך ניסיון חיים ומבט עמוק על מה עשית ועל מה שנעשה.

יתרה מזאת, כוחן של השנים בין גיל ארבעים לשישים נעוץ בראש ובראשונה על פי מסכת אבות בחשיבה מבינה על מה שהיה: "עומד על דעת רבו אחרי ארבעים שנה". היכולת לחשוב על חיינו בעומק, לעמוד על דעת המעשים שנעשו, עד רמה שאפשר גם לתרגם אותה לחיי אחרים.

צומת המעבר הזו אינה פשוטה. מעשרים לארבעים. מעשייה מתפרצת להתבוננות מחודשת. לשם כך אנו זקוקים למוכנות נפשית וליכולת להתבונן על מה שעשינו לעומק.

שינויים אישיים וזוגיים

הברכה של הבינה מביאה גם טלטלה. התבוננות לאחור ותהיות על מה שהיה, האם בחרתי נכון, האם עשיתי נכון? זה סוג של משבר זהות, ונדרשת כאן התבוננות. לא להתעסק בפסילה של העבר. תחושת מיצוי כזו או אחרת לא אומרת שהכול היה רע. זה איתות שאנו צריכים לבנות כעת קומה חדשה על גבי הקודמת. בניין העתיד על ידי הרס העבר לרוב לא צולח. אנחנו לא מחפשים אשמים ולא מתעסקים בוועדות חקירה מה היה עד כה, אלא מתבוננים במבט עמוק ובשל יותר, נותנים את הפרשנות המחדשות שלנו לדברים, ממבט בוגר ומהבנה עמוקה יותר של המניעים שלנו.

נוסף לכך, יש עוד מישהו שמאתגר אותנו בגיל הזה ומחייב אותנו להגדרות מחודשות – וזהו הגוף שלנו. ישנה מלחמה וניסיון להישאר צעירים לנצח, או לחלופין ויתור והזנחה. האופציה השלישית היא המועדפת: לקבל את השינויים, ולעשות מעבר נכון להקשבה אל הגוף, אל השינויים המתחוללים בו ואל עצמנו.

אבל לא רק אנחנו משתנים בתוכנו, לצידנו יש בן / בת זוג שגם הם עוברים שינויים. וכשעוברים את השינויים הללו יחד, אפשר לנצל אותם לבניית שלב זוגי חדש ובשל. ישנם שלושה סוגי שינויים: גופני (הקשור גם למראה – אל תרדו אחד על השני על השינויים במראה ובגוף, אלא עזרו אחד לשני בהתמודדות). שינוי באישיות ובהתנהגות, ושינוי בתהליכים החברתיים, המקצועיים והערכיים. חשוב לא להיבהל כשהשינויים קורים, אלא לזהות אותם ולדבר עליהם.

הזוגיות עצמה, גם היא משתנה. לכל זוג יש דפוס תקשורת שאליו הוא התרגל. עם השינויים האישיים מגיע גם השינוי הזוגי, אלא שניסיון לשנות את דפוס התקשורת הזוגי נראה כהפרת חוזה ועלול לטלטל את המערכת. התחדשות בזוגיות בשלה משמעה – כתיבת חוזה חדש, או התאמת החוזה הזוגי לשינויים החלים בנו.

גם חיתון הילדים מפגיש אותנו עם מודלים אחרים של זוגיות מבחוץ, שמזמנים לנו אתגרים זוגיים. זה הזמן לפתוח בתהליך זוגי ולא להתבלבל – זה שהדור הבא כבר מתחתן ממש לא משחרר אותנו מהעבודה הזוגית, להפך. זה פותח מחדש את הזוגיות שלנו, ולו רק בגלל שינוי הסדרים והמבנה המשפחתי. נצלו את ההזדמנות ומנפו את השינויים הללו להעצמה זוגית.

זה הזמן לקבוע "דייט מחודש", לשבת יחד ולהתחיל לדבר על השינויים שיובילו אתכם לזוגיות בשלה ומתחדשת.

בהצלחה!

מתכון השבוע

טורט עם תותים וקצפת

המרכיבים:

לטורט:

5 ביצים

כוס סוכר

1.5 כוס קמח

2 כפיות שטוחות אבקת אפיה

שקית סוכר וניל

כפית תמצית וניל

גרידה מלימון אחד

למילוי וציפוי העוגה:

1.5 מיכל שמנת מתוקה

3-4 כפות סוכר

2 כפות אינסטנט פודינג וניל

רבע כוס חלב חמים

שקית סוכר וניל מומס בכף מים חמים

לקישוט:

סלסלת תותים שטופים וחתוכים לפרוסות דקות

1/2 קופסת ג'לי בטעם תות

1 כוס מים רותחים

אופן ההכנה:

מכינים את העוגה: מפרידים ביצים ומקציפים במיקסר את החלבון. מוסיפים בהדרגה את הסוכר ומקציפים לדרגת קצף נוקשה. בקערה נפרדת חלמונים, סוכר וניל, תמצית וניל ולימון. מוסיפים בהדרגה את החלמונים המוקצפים מעט לחלבונים תוך כדי הקצפה איטית. מוסיפים את הקמח ואת אבקת האפייה לתוך התערובת המוקצפת בתנועת קיפול, עד שהתערובת חלקה.

מחממים את התנור ל-180 מעלות. משמנים את התבנית ומעבירים לתוכה את הבלילה. אופים את העוגה כ-35 דקות או עד שקיסם שננעץ במרכז העוגה יוצר יבש.

מערבבים רבע כוס חלב חמים עם שקית סוכר וניל מומס בכף מים חמים, ומרטיבים את העוגה בעזרת מברשת.

מקציפים את השמנת המתוקה עם הסוכר והאינסטנט פודינג לקצפת יציבה ומורחים מעל לעוגה. מסדרים מעל את התותים. מכינים את הג'לי: בקערה שמים את הג'לי עם כוס מים רותחים, מערבבים היטב עד שאין גושים. שופכים מעל לתותים. מכניסים למקרר ל-5 דקות עד שהג'לי מתייצב.

בתאבון!