מהי סמכות אמיתית?

הרב אוהד תירוש

דף הבית >  מאמרים בחינוך >  מהי סמכות אמיתית?

סמכות בבית היא מצרך מבוקש. כל כך נעים כשמבקשים לשטוף את הכלים וזה נעשה מיד, או כשמבקשים מהילדים להפסיק לריב והם מיד נעמדים דום.

כך תופסים רוב האנשים את מושג הסמכות. אלא שסמכות אינה חלוקת הוראות ופקודות הנענית במשמעת צייתנית.

מוזמנים ללמוד יחד.

 

בנבואת הנחמה (ישעיהו מ, י-יא) נאמר: "הנה ד' אלוקים בחזק יבוא וזרועו מושלה לו, הנה שכרו איתו ופעולתו לפניו. כרועה עדרו ירעה, בזרועו יקבץ טלאים, ובחיקו יישא, עלות ינהל".

הבורא מתואר כרועה המנהל את עדרו-עמו. כיוון שמידותינו הן כמידותיו – "מה הוא רחום אף אתה רחום" – נוכל ללמוד מהבורא עלינו, כיצד גם אנו בתוך בתינו נוכל להיות "רועים את הצאן", את ילדינו.

 

הרד"ק מפרש: "כמו רועה טוב שירעה עדרו, שיקבץ הטלאים הקטנים שלא יוכלו ללכת כמו שאר הבהמות, ויקבצם מזה אחד ומזה אחד, ויישאם בחיקו. והעלות, שהן אימותיהם, ינהלם לאיטם ולא ידפקם. כך הקב"ה ינהל את ישראל מהגלות לאיטם ויסמוך כל חולה וכל נשבר. ונקראו האמהות 'עלות' – על שם בניהם שהם קטנים, כמו 'עול ימים', שהם נסמכים לאימותיהם לינק".

בדבריו של הרד"ק מודגש עד כמה הרועה רואה כל אחד במקומו ובמצבו, ומבצע "התאמות" לכל אחד מן העדר. אנו כהורים-רועים נדרשים לראות כל אחד מבני ביתנו ואת צרכיו הייחודיים לו, ועל פיהם להתנהג איתו.

 

בחלק השני בדברי רד"ק נעוץ חידוש חשוב הנוגע לסמכות: "כך הקב"ה... ויסמוך כל חולה וכל נשבר", וכן בהמשך על היחס בין האימהות לטלאים: "שהם נסמכים לאימותיהם לינק". בשני המקומות, השורש סמ"ך מקבל משמעות אחרת מזו המוכרת לנו, כלומר: סמכות אינה פיקוד או מעמד המאפשר לתת הוראות. סמכות היא משהו או מישהו להיסמך עליו.

היכולת לכוון, להורות ולהוביל את הצאן נובעת מהיותנו, ההורים – מי שהצאן נסמכים עליו. הטלאים "נסמכים לאימותיהם לינק".

אם כן, הסמכות שאנו כה מייחלים לה בבית, היא אחרת. בעל הסמכות הוא למעשה מי שמעניק את המשענת להיסמך עליה. הוא מכיר בחולשת צאנו וברכותם, הוא אינו יכול שלא להיות רגיש לסבלם וליכולותיהם, ועל כן הוא מטפל בהם לפי רמתם. מכוח ההורות, הרגישות והרכות, ואספקת המשענת – יש לנו, ההורים, את הסמכות לפקד ולהורות. וגם הילדים, כשהם מרגישים עד כמה ההורה בטוח ברצונו ובמאמציו להיטיב להם ומעניק להם ביטחון – עשויים להיות ממילא רגועים יותר, קשובים להורה וסומכים עליו.

 

וראה זה פלא! הדברים כתובים ממש בפשט הפסוקים שלעיל:

"הנה ד' אלוקים בחזק יבוא וזרועו מושלה לו, הנה שכרו איתו ופעולתו לפניו. כרועה עדרו ירעה, בזרועו יקבץ טלאים, ובחיקו יישא, עלות ינהל". הזרוע החזקה, שהיא "מושלה לו", המבטאת שלטון וממשלה – סמכות – היא היא שבה הוא מקבץ טלאים, בגלל רכותם, ובה ובעזרתה נושא הרועה את הטלאים בחיקו.

 

לסיכום, הסמכות אינה נוגדת את הרכות. היא מביאה עמה "מישהו להיסמך עליו", זוהי הורות המולידה רגישות. סמכות צריכה ויכולה להיות רכה, כשההורים בטוחים ושמחים בעצמם ובדרכם. את השמחה והביטחון קונים על ידי העצמה נפשית, אמונית ואישית, ועל ידי תפילות ועבודת ד'. וכמובן, לא להפסיק להתפלל! התפילות עושות פרי גם אם אנו לא תמיד רואים זאת.

 

קחו את החידוש שבסמכות כנקודה למחשבה זוגית והורית.

מצאו את המקומות שבהם אתם המשענת של ילדיכם, והתחילו את הסמכות ההורית שלכם – דווקא מאותם מקומות רכים וסומכים, ולא מהמקומות ומהסיטואציות שבהם בדרך כלל מתרחשים החיכוכים.



בהצלחה!