התמודדות חינוכית עם הפייסבוק

הרב יונה גודמן

דף הבית >  מאמרים בחינוך >  התמודדות חינוכית עם הפייסבוק

הסיכום הוא לקט מתוך הרצאתו של הרב יונה גודמן ונעשה על אחריות העורכת
נעמה אבידן
לא יודע למה, לא מבין איך...

הדור הצעיר מדבר ומבין שפה שההורים אינם מכירים. צריך להבין שיש היום 'פער דיגיטלי' בין הדורות. הפער גורם לכך שההורה כבר לא מסוגל לתת לילדיו הנחיות ביחס להרגלי המחשב שלו, כי הוא לא מבין בזה. הורה שנתקל בבעיה עם המחשב או הפלאפון - פונה לילד, כי הוא המומחה. אנחנו כמו עולים חדשים, הילדים שלנו יודעים הרבה יותר מאיתנו בתחום הדיגיטלי. כהורים אנחנו מחויבים ללמוד ולהכיר מה הילדים שלנו עושים, לאילו עולמות ילדינו נחשפים. מה זה פייסבוק? איך מנהלים צ'אט? הורות אמתית מחייבת קביעת כללי התנהגות וגבולות במקביל לקיומן של שיחות עומק עם הילדים על משמעות הדברים שהם נחשפים אליהם.

יש פער גדול בין שימושי הורים לשימושי נוער ברשת. ההורים משתמשים באינטרנט כמקור לידע, הם נכנסים לאתרי חדשות, מזג אויר וכדומה. לעומתם הנוער משתמש באינטרנט ברוב מהמקרים כרשת חברתית. הפייסבוק מעסיק רבים מילדינו במשך שעות ארוכות. הילד מנהל מול המסך חיי חברה פעילים שההורים כלל אינם חשופים אליהם. מחקרים מוכיחים שגם במקרה בו הילדים קיבלו חומר אלים / פורנוגרפי / פוגעני באמצעות הרשתות החברתיות - ברוב רובם של המקרים, הילדים לא יספרו על כך להוריהם.

כשהילדה באה הביתה ויושבת מול המחשב, ההורים רגועים כי הילדה יושבת בחדר, ברוך ה' היא לא מסתובבת ברחוב, הילדה רגועה ושקטה. ההורים מאמינים כי המחשב אפילו מוסיף לה נופך אינטלקטואלי. אלא שצריך להבין שהילדה לא יושבת בחדרה וחוקרת את אתר החלל של נאס"א. כשילדה נמצאת מול המחשב - הרחוב נמצא אצלה בחדר. הנערה או הנער מתבגרים מול המסך, מבררים את הזהות שלהם, לומדים על המין השני, לוקחים סיכונים. חלק ממסעם אל עבר התבגרות נעשה דרך המסך. אך ההורים לא מבינים זאת. ההורים והילדים נמצאים תחת האשליה שהמחשב הוא מקום מוגן ולא מסוכן, האשליה הזו מוטעית ומזיקה. ההורים חייבים לגלות מעורבות בתהליך שהילדים שלהם עוברים, הם צרכים להיות מודעים למה שמתרחש על צג הסמארטפון והמחשב של ילדיהם.

יתרונות הפייסבוק

בבואנו לנתח כל כלי, ההגינות מחייבת להצביע גם על רבדיו החיוביים. באמצעות פייסבוק: משפחה שפרוסה מבחינה גיאוגרפית ברחבי העולם - יכולה בנקל לשמור על קשר, אפשר להעלות תמונות לפייסבוק ולשתף את כל בני המשפחה בלחיצת כפתור, אפשר להעלות סרטונים, להגיב זה לזה ועוד. פייסבוק הוא כלי תקשורת זמין, פשוט וזול שיכול לחזק את התקשורת המשפחתית. דוגמא אחרת: בעזרת פייסבוק בוגרים של מוסד לימודי שנפוצו לכל עבר יכולים לשמור על קשר בקלות. עד כאן חלק מהיתרונות...

חסרונות מהותיים בפייסבוק

לפייסבוק גם חסרונות רבים. חלקים נכונים להיבטים אחרים של האינטרנט וחלקם ייחודים לפייסבוק. נמנה כאן חלק קטן מהם:
פייסבוק הוא "בלען-זמן". הילד נמצא מול המסך שעות על גבי שעות. בלי להרגיש, נער יכול לשבת מול המסך חמש, שש ושבע שעות ביממה.

הנתונים מראים כי 57% מהגולשים מדברים עם חבריהם באמצעות הפייסבוק יותר מאשר פנים אל פנים. הקשר הבין-אישי הופך להיות ברובו וירטואלי ומיעוטו במציאות.

יש לפייסבוק מאפייני התמכרות רבים - 21% מהגולשים בודקים את הפייבסוק גם באמצע הלילה. 34% בודקים פייסבוק כפעולה הראשונה בבוקר, עוד לפני שירותים וצחצוח שיניים. 39% מהגולשים מצהירים שהם מכורים לפייסבוק!

חשוב להפנים שהפייסבוק איננו רק כלי טכני, פייסבוק הוא רווי ערכים ומסרים. הגולש מחובר לרשת חברתית שמזינה אותו במסרים רבים - המסר החריף ביותר הוא בניית ייצוג עצמי באמצעות תמונות. מנויים לפייסבוק מעדכנים את תמונותיהם בתדירות מסחררת. התוכנה "מחנכת" אותך שמה שמבטא אותך זה לא יראת השמים שלך, לא טוּב הלב שלך, לא כיבוד ההורים, לא העזרה לחבר. יש כאן מסר - מה שקובע זה איך שאתה נראה ותו לא! כשאתה נמצא בפייסבוק יום, שבוע וחודש, לבסוף אתה מתחנך שלא משנה מה יש בעומק האישיות, העיקר הוא איך האדם נראה!

אשליית החברות - למנוי בפייסבוק יכולים להיות 600 'חברים'. כל מה שהאדם כותב מיד מתעדכן אצל כל אותם 'חברים'. יש כאן אשליה של חברות, אין כאן קשר אישי, רגשי, או אינטימי. המושג 'חברות' קורס, הוא נמחק נהרס לחלוטין בין דפי הפייסבוק.

התערטלות:
תארו לעצמכם שהייתי נכנס לאולם, בו איני מכירכם ואומר לכם "שלום, בוקר טוב, אתמול רבתי עם אישתי, היה ערב נורא.." - וודאי הייתם נעים באי נוחות. זאת המציאות בפייסבוק. אנשים מעדכנים את כולם בפרטים האינטימיים והצנועים של חייהם. אם היינו הולכים ברחוב ורואים מישהו שמתחיל להתפשט היינו מזעיקים עזרה. להתפשט רגשית זה לא פחות חמור! פייסבוק מערטל את האדם מבחינה רגשית, אין עוד עולם פנימי, אין עולם אישי, אין עולם עמוק, הכול גלוי ופתוח לעין כול. מלבד ההתערטלות הנפשית קיימת כמובן ההתערטלות הפיזית. חלק מהתמונות בפייסבוק מתאפיינות בחוסר צניעות. פשוט, ככל שהתמונה פרובוקטיבית יותר היא תהיה מעניינת יותר, תזכה ליותר 'לייקים' וממילא תגרוף יותר 'חברים'.

מערבל זהויות. לאדם בריא יש זהות מרכזית אחת. אך נורמלי שהוא יתנהג בצורה אחת עם הוריו, בצורה קצת שונה עם שכניו, קצת אחרת בחברת חברים, בני דודים ובני המין השני. פייסבוק מערבל את כל הזהויות שלך לסלט אחד גדול. כשאתה מעדכן פרטים, אחיך קורא וגם החבר שלך קורא. מעגלי הזהויות נשברים, מערכת היחסים עם כל ה"חברים" שלך הקרובים כרחוקים הופכים להיות זהים.

בסיכומו של דבר, פייסבוק גורם לאדם לטשטש את זהותו הפנימית. האדם הופך להיות מוצר מדף בסופר, האריזה שלו צריכה להיות מושכת, התוכן שלו צריך להתנוסס ועליו לגרוף 'לייקים'.

מה עושים?

עלינו להתמודד. אם אפשר לא לפתוח חשבון - בעיניי זה עדיף. אך אם הסכמתם שילדיכם יפתחו חשבון, יש כללים בסיסיים שעליהם צריך לשמור:

פרטיות: יש ללמד את הילד לכוון את התוכנה באופן שרק חברים מאושרים יוכלו לגשת למידע שלו. כל פרטיו האישיים צריכים להיות חסומים בפני משתמשים זרים. הרבה ילדים אינם יודעים כיצד עושים זאת, והם חושפים פרטים אישיים לכול. צריך להנחות את הילדים לא לחשוף את הפרטים ואת התמונות שלהם. יש בפייסבוק אפשרות לסגור את התמונות והמידע.

בין לייק לאהבה: חברים זה דבר יקר. מעט חברים איכותיים עדיף על המון "חברים" שאתה בקושי מכיר. צריך ללמד את הילדים שאין צורך לאשר כל מי שפונה אליהם לבקש "חברות" וכן שחל איסור מוחלט לאשר אנשים לא מוכרים, גם אם אותם זרים מזדהים כביכול כבחורה נחמדה מאיזו אולפנה בצפון. אני מנחה את ילדיי שבנות לא מצרפות בנים כחברים בפייסבוק, ובנים לא מצרפים ולא מבקשים חברות מבנות בפייסבוק. לא שייך שאלה יביטו באלבומי התמונות של הבנות וכן לא להפך.

התמכרות. יש לקבוע זמן מרבי לשימוש יומי. חצי שעה ביום הוא לדעתי הזמן המקסימאלי לעיסוק בתכנה. את הזמן שקובעים יש לאכוף ולהחיל גם על שימוש בתוכנה בבתי חברים. מה תועיל הגבלת הזמן אם היא לא חלה על הילד בזמן שהוא מבלה אצל חבריו?

תמונות:
כל תמונה שמעלים לאתר יכולה להילקח על ידי אדם אחר. יש לחשוב פעמיים לפני שמעלים תמונות. כל תמונה שמעלים צריכה להיות כזאת שאינך מתנגד שתישלח לכל חברי בית הספר והקהילה או לאנשים זרים.

לוח מודעות:
פייסבוק הוא בעצם לוח מודעות ציבורי. אל תכתוב עליו דברים אישיים שאינך רוצה שכולם ידעו.

פגיעות:
אם פוגעים בך דרך הפייסבוק – ספר מיד להורים. במקביל, תבין את הסכנה בפגיעות וחלילה אל תצטרף לפוגעים: לא על ידי כתיבת דברים קשים על מישהו אחר; אל תצטרף לקבוצת חרם; אל תפיץ תמונה לא צנועה של אחרים ועוד.

חובות: פייסבוק הוא בילוי. לפני שנכנסים, יש למלא חובות משפחתיות (שטיפת כלים, שיעורי בית, שמירה על האחים).

דמות דיוקן אביו

אם ההורה מרשה לילד להיות בפייסבוק, אני בעד שההורה יהיה "חבר" של הילד. אם הילד שם - גם אני איתו. יש בזה נוכחות הורית שקופצת לבקר גם בפייבסוק. זו מעין "דמות דיוקנו של אביו" שמופיעה לו במסך המחשב ולא בחלון בית פוטיפר.
חינוך ילדינו מצריך שיחה מתמשכת, נעימה וקשובה, על אתגרי החיים. בין השאר, ראוי לעתים קרובות לשוחח עם ילדים שמשתמשים בפייסבוק על המשמעויות הערכיות שלו. לא מתוך זלזול בדברים שמעסיקים אותם, אלא כליבון משותף של אתגרי חיים מתחדשים. בין השאר כדאי לבחון יחדיו (בעת נסיעה, סביב שולחן השבת, בעת צעידה ברחוב וכו'):
א. מה באמת מייצג אותי – תמונותיי או מעשי הטובים? האם כמות ה"חברים" שיש לי בפייסבוק מעיד באמת על מעמדי החברתי?
ב. האם חברות אמת באה לביטוי בעשיית "לייק" לעשרות אנשים שבקושי מוכרים לי?
ג. מהן הסכנות והחסרונות של העיסוק הרחב בפייסבוק?
ד. מה בין עשייה ערכית ויצירתית ובין צפייה פאסיבית בדפי פייסבוק של אחרים?
ה. האם זה באמת צנוע לתלות מאות תמונות שלי במקום בו כולם יכולים לעיין בהן?
ו. מדוע יש ילדים הפוגעים באחרים דרך הפייסבוק? האם גם אני עלול להיגרר לזה?
ז. מי האני האמתי? מה גורם לצעירים להציג עצמן בפייסבוק בצורה שלא באמת משקפת את חייהם?

דברו עם הילדים על המשמעות של חברות עמוקה; דברו איתם על ההחצנה שבפייסבוק; דברו איתם על שימוש נכון בזמן לעומת השחתת הזמן. דברו עם ילדכם על עשייה ערכית לעומת צפייה פסיבית. שוחחו על צניעות ועל חיים של איכות. דברו על בינו לבינה- דברו על הרוח, על האמת, על התורה.

ואחרון חביב: עיקר תפקידנו כהורים אינו להילחם נגד תופעות שמפריעות לנו, אלא להוסיף בבית אור. אור של תורה וחסד, אור של אהבה ומשפחתיות. אור של קרבת אלוקים ותורה. זה העיקר. ככה בע"ה בונים בית ומשפחה וככה בע"ה מחנכים ילדים. אך בצד העיקר, יש גם טפל, והוא הצורך להגביר מודעות למקומות בילוי של ילדינו, גם ברשת. להגביר מודעות והכוונה כדי לסייע להם לצלוח אותם בשלום ולהיות פנויים לקליטת האור.