[מעובד ע"פ החוברת "דגשים חינוכיים לעבודה בגנים ובבית" – הרב אוהד תירוש
את החוברת ניתן להשיג במכון בנין שלם: 02-6271525]
הימים שאנו נמצאים בהם מכונים בפי העם: ימים נוראים. ואולם, לילדים – אסור שהימים הנוראים יהיו ויורגשו כנוראים!
ימים אלו הם ימי קרבה מיוחדים בין ד' יתברך לעמו ישראל. '"דרשו ד' בהימצאו, קראוהו בהיותו קרוב" – אלו עשרה ימים שבין ר"ה ויוה"כ' (גמרא ר"ה). תנו דעתכם, שעשרה ימים אלו כוללים בתוכם, כחלק מהקרבה הגדולה שבהם, את ראש השנה ויום הכיפורים.
לכן, בימים אלו הילדים צריכים לפגוש קרבה, חסד ("עולם חסד יבנה" – בריאת העולם), שמחה ואהבת ד', ולא דין, פחד ואימת המשפט.
אמנם בתפילת ימים אלו אנו אומרים: 'ונתנה תוקף קדושת היום, כי הוא (היום, לא ד'!) נורא ואיום', אך תוכן זה פונה ורלוונטי למבוגרים. וגם אצלם, תוכן זה צריך להופיע באופן עמוק של עמידה נוכח ד', מפגש עם אמת החיים האלוקית ויראת הרוממות; ולא כהפחדה מאש הגיהינום.
ונוסיף את המובא בשמו של רבי ישראל מסלנט, אבי תנועת המוסר: 'העולם נוהג לשוב בתשובה בימי הסליחות (=עשי"ת). אנשי מעשה מקדימים לשוב עוד בחודש אלול, ואני אומר שיש להתחיל בעבודת התשובה תיכף אחרי נעילת יום הכיפורים'...! – כלומר, חשוב מאוד לעורר ולהתעורר בימים אלו על התשובה ועל הסליחה, אולם יש להיזהר שלא תבנה בנפש הילדים הבנה שרק באלול ועשי"ת עושים תשובה מיראה ומפחד הימים הנוראים...
חוויית הימים
מצוות היום הן שאמורות להיות המכווין של החינוך בבית ובגן. לא שירי ילדות ולא מנהגים – חשובים ונאים ככל שיהיו - שחדרו מן השוליים אל המרכז.
בגן, בכיתה ובבית, הילדים צריכים "לחוות את" ולא ל"לדבר על". לכן חשוב להעביר את יסודות הימים על ידי השתתפות הילדים:
מומלץ לתקוע כל בוקר בגן ולשיר פסוקים מתוך מזמור 'לדוד ד' אורי וישעי'.
מומלץ לערוך עם הילדים מעמד סליחות מקוצר וללמד חלקים מהפיוטים (לקטנים) ומי"ג מידות (לגדולים).
עיקר האווירה והעשייה שלנו ושל הילדים בימים אלו צריכה להתמקד בריבוי מעשים טובים ובריבוי תפילה של סליחות [=תחנונים], בעבודה מעשית ובעבודת הנפש.
לכן, מומלץ ליזום עם הילדים פעילות של עשיית צדקה וחסד משותפת, אולי בשיתוף ההורים. כמו כן, עיקר אמירת הסליחות בגן צריכה להיות בימים אלו, על אף שבתודעת המבוגרים היא נקשרת עם הקימה המוקדמת באלול.
יום הכיפורים
נקודת המפתח ומצוות היום: הצום.
התפילות – ותוספת תפילת הנעילה - הן שיא רוחני עליון, "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רע הגזירה", אבל עיקר עניינו של היום הוא הצום – שביתת העשור, בלשון הרמב"ם.
זו המשמעות של 'שבת שבתון' - שבת "מוגברת". שביתה לא רק מעשיית מלאכה, אלא גם מאכילה ושתייה; שבת בקומה נוספת, מופשטת כמעט לגמרי מהחומר, פעם בשנה בלבד, כי כל השנה אנו מצווים לחיות חיי קדושה בחומר.
יש לזכור שהילד אינו צם ואינו חווה את 'התפשטות הגשמיות' הזו במובן הבלתי אמצעי, אלא דרך הוריו – "אבא ואימא צמים!". שלא כמו המצה והשופר, אותם הילד חווה, הצום אינו נחווה על ידי הילד וקשה להסביר לו את משמעותו.
אין לדבר עם הילדים על כך שאנו 'כמו מלאכים'. הילד לא מבין מהו מלאך וניסיון להסברה רוחנית רק יבלבל אותו, כי אין לו עדיין חשיבה מופשטת.
ניתן להסביר לילדים שביום כיפור לא עובדים ולא אוכלים ושותים, רק מתפללים לד'. כאמור לעיל, התפילה אינה עיקר מצוות היום. כאן היא משמשת כאמצעי הסברה לילד את מיקוד היום בדברים של קדושה (מושג שגם הוא אינו מובן לילד באמת, אלא כדבר שיש לכבד. 'תנשק את הסידור שנפל, הסידור הוא קדוש...' ).
יום הכיפורים הוא יום הרחמים [בדין], ובו נמחלים עוונותיהם של ישראל כציבור וכפרטים. בו מתוודים ובוכים, ומבקשים סליחה.
עם בקשת הסליחה מד', בא היסוד של בקשת סליחה מחברו כתנאי לכפרת יום הכיפורים.
הלכה זו מאפשרת לנו לעסוק עם הילדים במושג הסליחה ובצורך לבקש סליחה מאחרים, לקראת יום הכיפורים. גם כאן, יש להקפיד לא להיסחף ולעסוק רק בסליחה מאחרים.
עם תום מועדי תשרי מתחילה תקופה ללא חגים. בבית מתחילה שגרת לימודים ועשייה. בגנים ובכיתות מתחילה שגרת לימוד, שאינה קשורה בהכרח למועדי השנה. הרחק באופק מנצנץ חנוכה, בסופו של כסלו. אולם לפנינו זמן מספיק לטפל בתכנים חשובים נוספים.
מחד, עלינו לסכם את גודש הקודש שזכינו לפגוש בתחילת השנה. מאידך – בהמשך לתפילת הגשם שבחג האחרון של תשרי – פנינו אל ימי החורף והגשמים. בכך נעסוק בע"ה אחרי החגים.
גמר חתימה טובה.