מכירים את המיילים האלה, שמקבלים אחת ליומיים
עם קורס שמבטיח לכם ניסים ונפלאות בעסק?
שהכסף שלכם יעבוד בשבילכם,
או קורס שמבטיח ירידה מהירה במשקל,
בלי מאמץ!
כולנו מקבלים את המיילים האלה,
והאמת, זה די מפתה.
מי לא רוצה להצליח ברגע, ובלי מאמץ?
אלא שכמו בכל דבר בחיים,
יגעת ומצאת – תאמין.
ולכן אנחנו מאמינים כל כך בצורך ללמוד משפחה.
ללמוד את הזוגיות, ללמוד את הילדים ואת חינוכם,
וליישם. כל יום קצת, כל יום עוד צעד,
בלי קסמים, והאמת, עם מאמץ.
כי רק כשאנחנו משקיעים בדבר,
יש לנו את החיוך הרחב של הסיפוק כשאנחנו מצליחים בו.
רק אם יגענו, ומצאנו, אנחנו מגלים
כמה אמון ואמונה ושמחה - נבנים בנו.
*
במיוחד בשבילכם, ובשביל המשפחה שלכם –
בנינו כנס עשיר ומגוון, שהוא לא מטה-קסמים,
הוא לא מבטיח תוצאות בשנייה, בלי טיפת מאמץ.
אבל הוא מבטיח כלים אמיתיים, מעשיים ומשמעותיים ביד,
בשביל שההליכה צעד-צעד בדרך אל היעד – תהיה קלה,
תהיה נעימה, ותהיה עם הרבה הרבה סיפוק בתוצאות.
אלפים כבר גילו את הסוד שבפשטות ובעשייה – ונרשמו לכנס,
זה הזמן להבטיח מקום גם לעצמכם!
הירשמו עוד היום, והתחילו צעד חיובי בבית!
לכל הפרטים, מערכת השיעורים המלאה ולהרשמה - לחצו כאן
שבת שלום ומבורך,
מכון בנין שלם
והזוכה בכרטיס ליום בכנס היא לירון צרפתי!
מתכוננים לחופש הגדול – הרב יוני לביא
לעבור בשלום את החופש הגדול – מדריך להורים
שלושה שבועות לפני תחילת החופש, זה הזמן לתובנות, רעיונות וטיפים שימושיים לקראת החופש הגדול בבית.
לגזור ולשמור
יש הורים שרק לשמַע צמד המילים 'החופש הגדול' - מקבלים חום גבוה, 'מה הילדים יעשו עם עצמם חודשיים?!'.
נכון, החופש הגדול באמת גדול מדי, אך יחד עם זה צריך לזכור שהחופש הוא הזדמנות פז חינוכית להגיע לדברים
שקשה הרבה יותר להשיג במהלך השנה.
הראשון ביניהם הוא פשוט – לחנך! לחזור למצב הטבעי והבריא בו אנחנו, ההורים, מגדלים ומעצבים את ילדינו. כמו
ההשפעה של אבא ואימא, ואין תחליף למה שההורים יכולים לתת לילדיהם.
שנית, החופש הוא גם הזדמנות לחזק את התא המשפחתי. השבועות הללו, בהם כולם בבית לזמן ממושך, הם
הזדמנות לחוויות משפחתיות מגבשות, השלמת חסכים ופערים ביחד המשפחתי.
כדי שהחופש יהיה מוצלח, איכותי ומהנה, חייבים לקחת אותו ברצינות ולהיערך לקראתו. אספנו בשבילכם כמה עצות
וטיפים שימושיים לצורך העניין.
גבולות וכללים
חופש אינו זמן של הפקרות. גם בו חייבים להיות כללים, גם אם שונים מאשר בזמן הלימודים. ההורים צריכים לשבת
מראש ולגבש יחד מדיניות משפחתית, עמדה ברורה לגבי נושאים כמו שעת שינה, שעת חזרה הביתה, כמה זמן
מוקצב לכל ילד מול המחשב, הטלוויזיה וכדומה. ניתן להעניק לילד 'בנק זמן' שבועי במחשב, ולתת לו לנהל בעצמו את
ה'הוצאות'. יש ערך חינוכי בכך שאחריות חלוקת הזמן רובצת על כתפיו ולעיתים זה אפילו מצליח יותר.
אותו הדבר לגבי כסף לבזבוזים. ההוצאות בחופש מרקיעות לשחקים וכמעט וצריך לקחת משכנתא רק כדי לממן את
הוצאות הקייטנות, הטיולים והנשנושים. גם כאן כדאי להציב גבולות או להקציב סך כולל ולאפשר לילד לבחור כיצד לחלק
אותו.
סוף מעשה במחשבה תחילה
כדי שחופש יהיה מוצלח הוא חייב להיות מתוכנן. לילדים יש המון תוכניות ורצונות, אך הם זקוקים לנו, ההורים, שנעזור
להם לבנות תכנית שתגשים אותם. כדאי לעשות "ישיבת עבודה" עם כל ילד בנפרד שבועיים לפני החופש. להאזין
בקשב רב לתכניותיו לחופש, להציע עוד כמה רעיונות משלנו, לרשום את הכול על דף, ואז לטכס עצה יחד מהי הדרך
הנכונה לממש אותן בצורה מיטבית. מומלץ שכל ילד יכין לעצמו 'לוח חופש' ובו ישבץ את כל התוכניות, זאת בנוסף ללוח
החופש המשפחתי התלוי על המקרר ובו רשומים כל האירועים המשפחתיים, כשכל אחד מעדכן את הלוח האישי שלו
בהתאם.
המבדיל בין יום ובין לילה
עשו כל מאמץ למנוע התפרקות טוטאלית של מסגרת היום והלילה. את שיירי הסמכות ההורים שעוד נותרו בידינו כדאי
לשים במקום הזה. הסיבה לכך אינה רק שמי שקם מאוחר מפספס זמן תפילה ומנין. העניין המרכזי הוא השוטטות
הלילית עם חֶבְרָה שעלולה להיות בעייתית, ללא השגחת מבוגרים. החבר'ה משועממים, מחפשים תעסוקה ומגיעים
לשטויות. והתהליך מוכר: הולכים לישון מאוחר, קמים מאוחר, כל היום מתחיל ברגל שמאל, בערב לא עייפים ושוב הולכים
לישון מאוחר, וחוזר חלילה...
דוגמא אישית
לילדים יש כשרון מיוחד לזכור דברים, בעיקר כאלו שהיינו מעדיפים שישכחו. זו הסיבה שהכוח של הדוגמא האישית רב
כל כך. תמיד הם בוחנים את ההתנהגות והאמירות שלנו בשבע עיניים, ועל אחת כמה וכמה בחופש כשאנחנו שוהים זמן
רב יותר יחד. אב שדוחק בילדיו להקפיד על תפילות במניין אבל הוא מרשה לעצמו 'לחפף' בעניין פה ושם, או אימא
שחוצבת להבות בנאומים על טוב וחסד אך האוזניים הרגישות של הילדים קולטות איך היא 'מלכלכת' בטלפון בלי חשבון
על איזו מַכָּרַה, קולטים היטב את המסר. החופש זו הזדמנות פז לחנך, לאו דווקא בדיבורים גבוהים. בעיקר באיך שאנחנו
חיים.
רק אתה ואני
מצאו זמן איכות קבוע לעשות בו משהו עם הילד לפי בחירתו. עם כל ילד, בכל גיל. אבא או אימא. משחק, יצירה, פעילות
ספורטיבית, לימוד משותף של משהו שמעניין אותו וכדו'.
"ונשמרתם"
לקבוע "כללי ברזל" לגבי: טרמפים, מקומות מסוכנים, היכרות עם זרים דרך הרשת, נהיגה בלי רישיון וכדומה. החיים
יקרים מכדי שנגמור אותם על שטויות. חבל שזה יהיה החופש האחרון בחיים בגלל קלות דעת מיותרת. לא פחות מזה
חשוב לשמור על הנפש. האמונה והערכים שלנו לא יוצאים לחופשה ומתבטלים רק בגלל שעכשיו קיץ והניסיונות
מתרבים. יש מקומות שלא מתאים לנער/ה דתי להסתובב בו.
ולסיום
רוב האנשים רואים את החופש כאמצעי להתפרקות ואגירת כוחות לצורך שנת הלימודים שהיא העיקר. אך ייתכן שהמבט
צריך להיות הפוך. כל שנת הלימודים היא הכנה שבונה בנער/ה את היכולת לעבור את החופש כמו שצריך. ללמוד לעמוד
ברשות עצמו, לבנות מסגרת עם תוכן ולעשות בחירות בונות ומקדמות ולא להפך. אם יש משהו שדומה יותר לחיים
האמיתיים זה דווקא החופש בו האדם עצמו אחראי על חייו, ולא המסגרת הלימודית המוכתבת על כל צעד ושעל. כולם
מכירים את המבחנים שיש לאורך שנת הלימודים, אך המבחן האמיתי הוא בעצם בחופש. אם נתייחס אליו בצורה
מושכלת, נעבור אותו בעז"ה בהצלחה.
למאמר המלא באתר – לחצו כאן
שיעורו של הרב יוני לביא – "חופשי משפחתי – ניצול נכון של החופש לטובת המשפחתיות שלנו" יתקיים בכנס הקיץ.
|
מאגף הייעוץ – המתבגר לא רוצה לקום לתפילה
שאלה: שלום וברכה, איך עליי להתייחס לבן המתבגר שלי (בן 15) שפשוט התרגל לא לקום לתפילה בשבת בבוקר,
ולעיתים קרובות גם לא בבקרים אחרים? האם להעיר לו או להתעלם? האם בכלל להעיר אותו בבקרים או לא? הבעיה
גדולה עוד יותר, מכיוון שאחיו הגדול שאיתו הוא חולק את החדר ואותו הוא מאוד מעריץ, נמצא כרגע בתקופה של "חיפוש
עצמי" והידרדרות מסוימת מבחינה דתית, והוא לא בדיוק משמש דוגמה טובה לעניין זה... מה לעשות?
תשובת אסתי ארנד, יועצת מכון בנין שלם:
לאהוב גם אם הוא לא קם לתפילה!
טבעי שהתנהגותו של בנכם מדאיגה אתכם. חלומו של כל הורה הוא שילדו ילך בדרך הטובה, יתפלל בקביעות במניין גם
בשבת וגם ביום חול.
כרגע בנכם נמצא בגיל ההתבגרות, הוא בודק ובונה את העצמיות שלו, ובמקביל עלינו לבדוק את עצמנו:
האם אנחנו כואבים את מצבו הרוחני של בננו או כועסים כיוון שהוא מאכזב אותנו ולא נוהג על פי הציפיות שלנו?
כדאי כמובן להתמקד בשאלה המרכזית: מה יעורר את הרצון שלו?
מה יביא אותו "להתגבר כארי לעבודת הבורא"?
בכל רגע ילדכם בוחר בין טוב לרע. תנו לו להיות בתהליך, והאמינו שיש בו את הכוח להתחבר אל עולמו הפנימי ששואף
לחיבור עם בורא עולם.
אל תלחצו עליו, נסו להבין אותו, דברו על הקושי שלו ויחד עם זאת עזרו לו לשמור על מסגרת לטובתו. אפילו אם יתפלל רק
מעט! במקביל, לימדו בבית על חשיבות התפילה ותנו לו דוגמה אישית שמחה בעבודת ה'.
כשבנכם ירגיש טוב יותר עם עצמו, הוא יסגל לעצמו הרגלים טובים ביתר קלות.
אפשר לשתף אותו בקשיים שלכם כשהייתם בגילו, הציגו את הקושי כדבר נורמלי ותנו בו אמון שבבוא העת הוא יחזור
ויתפלל.
הציעו לו שעון מעורר, בדקו איתו איך יוכל לקחת אחריות על עצמו, או הציעו לו את עזרתכם בקימה בבוקר.
חשוב ליצור איתו שיחה גלויה, ולפתח קשר של השפעה, מתוך אהבה!
לגבי אחיו: כשהורים אינם מקשרים בין התנהגויות של אחים, גם הילדים אינם מקשרים ביניהן.
בטחו בו והאמינו שהוא ישכים קום בזריזות!
ובנוסף,
בעת הזאת הרבו בתפילה ובבקשה מריבונו של עולם שיפתח את ליבו של בנכם ויסלול בפניו את הבחירות הטובות,
העמיקו את אמונתכם ואת ערוץ הקשר ביניכם לבין הבורא וכשחייכם יהיו מלווים בתפילה תיטיבו להתמודד עם אתגרי
החיים.
בהצלחה!
אסתי ארנד,
יועצת מכון בנין שלם
המתכון השבועי
עוגיות טביעת אצבע במילוי שוקולד
טעים טעים... המתכון ל-20 עוגיות,
כדאי להכפיל ולשלש J
החומרים:
3 כפות קקאו
3 כפות שמן קנולה
125 גרם חמאה אכה
1/2 כוס סוכר
1 ביצה (מופרדת)
כפית תמצית וניל
1 כוס קמח
קורט מלח
1/2 כוס שקדים קצוצים היטב
למלית השוקולד:
100 גרם שוקולד מריר
3 כפות שמנת מתוקה
אופן ההכנה:
מחממים תנור ל-180 מעלות, ומרפדים תבנית בנייר אפייה.
מערבבים את הקקאו והשמן בקערה קטנה, עד שהתערובת יחסית חלקה. בקערה גדולה מערבלים יחד חמאה וסוכר
לתערובת קרמית. מוסיפים חלמון ווניל ומקציפים היטב. מוסיפים פנימה את תערובת הקקאו והשמן, ולבסוף מוסיפים את
הקמח והמלח, עד לקבלת בצק חלק.
שמים את השקדים הגרוסים בקערה נפרדת. בקערה שנייה טורפים מעט את החלבון עד שמוקצף.
לוקחים פיסות קטנות מהבצק, ומגלגלים אותן לכדורים בגודל שווה. טובלים כל כדור בצק בחלבון ולאחר מכן מגלגלים
בשקדים.
מניחים את הכדורים המצופים על נייר האפייה, עם מרווחים ביניהם.
יוצרים במרכז כל כדור גומה עמוקה בעזרת האגודל, או בעזרת כפית.
אופים את העוגיות 10-12 דקות, עד שהן מתייצבות. לאחר מכן מוציאים ומצננים היטב.
מכינים את מלית הטראפלס: ממיסים בעדינות את השוקולד והשמנת יחד בסיר ("בן מארי") או במיקרוגל (זהירות שלא
יישרף), עד שהבלילה חלקה. יוצקים בעזרת כפית מעט מן התערובת לתוך כל גומה, ונותנים לעוגיה להצטנן. מאכסנים
במיכל אטום בטמפרטורת החדר.
בתאבון!
דרושים:
יש לכם עלון, עיתון, אתר או רשימת תפוצה, ואתם רוצים לפרסם את התוכן שלנו
אצלכם בחינם? צרו איתנו קשר במייל חוזר.
נהנים מהעלון ורוצים לקחת חלק? נשמח מאוד!
מוזמנים לשלוח טיפים, לשאול את אחד מיועצי המכון, לשתף במתכונים ופעילויות עם הילדים...
נשמח להצעותיכם ולהארות נוספות – אפשר לכתוב לנו במייל חוזר.
תודה!
כל הזכויות והקניין הרוחני שמורים למכון בנין שלם
צילום: ד"ר אסתר לב - התמונות ניתנות לרכישה בגדלים שונים - לפרטים: 050-5511785