החגים מאחורינו – טיפ קטן שיעזור לנו בחזרה לשגרה המבורכת
ימים נפלאים ומרוממים מאחורינו,
ימים של שמחה, תפילות, וקרבת א-לוקים,
וללב זוחלת מן כבדות כזו עם בואו של מר – חשון, הנושא עמו שגרה אפרורית.
לוח השנה העברי הוא מעגל מדויק ומופלא שמזמין אותנו לעבודת גוף ונפש.
בתוך המעגל יש זמן לתנועה ויש זמן לחניה, זמן לקציר ולעמל וזמן לאסיף ולמנוחה:
בימים שבין פסח לשבועות אנחנו צועדים. סופרים את העומר ומתקדמים עד לחג מתן תורה. זוהי גם תקופת הקציר שבה אדם עמל ומזיע.
לעומתם, הימים בהם אנו נמצאים שזורים יחד עם חג סוכות, חג האסיף, בו מכניסים את היבול לגורן וליקב ומתכנסים, כדי להודות לקב"ה ולשמוח על הטוב שגמל לנו. הימים הללו מזמינים אותנו להתאסף ולחנות.
ראוי שכך ננהג גם עם היבול שלנו, ילדינו, הפירות המתוקים שאנחנו מגדלים ללא הרף. אחרי תקופה של קיץ ותנועה מתמדת, הגיעה העת להתאסף ולהתכנס פנימה לתוך הבית. זו גם הזדמנות מצוינת להיזכר בכל מה שיש לנו, לשמוח ולהודות.
צעד קטן יהיה לנו לעזר -
נפסיק עם שפת הקיטורים
ונעבור לשפת ההתפעלות.
זו לא צריכה להיות מהפיכה,
אלא מטבע לשון אחד שכבר שגור אצלנו ואנו מפסיקים לומר, או בוחרים לומר אותו באופן מעודן ומתוך עין טובה:
"אין לי כח יותר לילדים!!!"
יכול להתחלף ל:
"ב"ה, הילדים כל כך תוססים... מה דעתך על חילופי משמרות״?
"למה המתבגר לא יוצא קצת מהבית?!? "
יכול להתחלף ל:
"מדהים כמה שטוב לו בבית. זו ממש מתנה..."
המילים הרכות יורידו עלינו בע"ה שפע וברכה.