לכל אחת יש מקום

דף הבית >  מאמרים >  לכל אחת יש מקום

האם לימודי משפחה מתאימים רק למי שכבר התחתן? בבנין שלם מאמינים שגם תקופת הרווקות היא חלק ממהפכת לימודי המשפחה, ושבאמצעות לימוד וקבלת כלים נכונים לבניית קשר עוד בתקופת הרווקות, אפשר להתקדם ולבנות בית יציב, שמח, עם תקשורת מקרבת ומצמיחה.

בשנים האחרונות ניתן לראות בכנסי בנין שלם מאות רווקות שמגיעות כדי לשמוע שיעורים ולקבל הרגשה טובה, חום ואכפתיות שמלווים כל אחת בדרכה עד לחתונה המיוחלת. מערכת השיעורים בכנס מותאמת אף היא ברובה גם לרווקות, כי אפשר ללמוד משפחה – עוד לפני שמקימים משפחה. לכן אספנו עבורכן טיפים וטעימה קצרה ממה שהולך להיות בכנס.
 

להבין שזאת הדרך

הרב אוהד והרבנית דנה תירוש יעבירו השנה שיעור משותף לרווקות, על שיח ותקשורת נכונים בקשר, שיכולים לעזור לו להתפתח. "שמעתי טיפ ממישהי שעוסקת בהצלחה רבה בשדכנות", מתארת הרבנית דנה, "והיא חילקה אותו לשני חלקים. החלק הראשון הוא לציין לעצמך בסוף כל פגישה משהו אחד שהיה לך טוב – הרגשה טובה, משהו טוב שראית בבחור, משהו שחווית טוב. החלק השני הוא לומר לעצמך במהלך הקשר, ואפשר גם לפני כל פגישה, שזאת הדרך, ואין דרך אחרת. הקדוש ברוך הוא רצה שבדור הזה כך יהיו ההיכרויות, דרך דייטים. אז לא להתבאס על תקופת הדייטים, ולא לספר לעצמנו סיפורים שיש דרכים אחרות, אלא להתחבר לדרך שריבונו של עולם סלל לנו, להבין שזה מה שריבונו של עולם רוצה בשבילנו. ושתי התובנות האלה מקדמות מאוד, ועוזרות להמון בנות להתחבר לעולם הדייטים יותר בשמחה".

 

מה עקרוני לך?

"לכל אחת יש מחשבות לגבי הבית שהיא רוצה לבנות", אומרת אורנית פיג'ו, יועצת לרווקות, שתעביר השנה שיעור חווייתי על תובנות ותמונות מתהליך בחירת בן זוג. "יש נטיות לב, העדפות, רצונות, הרגשות, השגחה פרטית, וכל אחת שונה מחברתה בעניין הזה. ולפעמים, הרצונות והדמיונות מעט מגבילים אותנו. לכן חשוב מאוד לעבור בירור שיעשה סדר, וללמוד על עצמנו חמישה- שישה דברים עקרוניים שילמדו אותנו מי אנחנו ומה חשוב לנו באמת, לשמוע את הקול הפנימי והצלול שלנו".

"כיצד מתבוננים פנימה?", ממשיכה אורנית ומשיבה:

"ראשית: כתבי בשחרור ובחופשיות את כל חלומותייך כלפי הבית אותו תקימי בעזרת ה'. אל תתחשבי במצבך כיום, רוחני , חברתי, גאוגרפי וכדומה. לאט לאט יתחברו המצוי והרצוי. שנית: הוסיפי מה היית רוצה ביחס לבחור שאיתו תקימי את ביתך.

כעת, חלקי את הרשימה לשני חלקים: א. מה הכרחי מתוך הרשימה ועליו לא תוכלי לוותר. ב. מה מתוך הרשימה הוא בונוס, 'נחמד אם יהיה', אך בינך לבין עצמך את יודעת שזה לא הכרחי. מתוך הרשימה של הדברים ההכרחיים, אנו עושות עבודה של 'לגזור' את העקרונות מתוך הדמיון. נסי לברר עם עצמך: מה הרצון הזה שלך מלמד עלייך? לדוגמה: חשוב לך בחור בתפקיד משמעותי בצבא. מדוע? מה זה אומר לך עליו? אידיאליסטיות / הנהגה / כוח / מסירות נפש ועוד. כך אנו מתחברות באופן עקרוני למה שחשוב עבורנו, ומשתחררות מהדוגמה המצמצמת. עברי על כל מה שכתבת ותגלי שישנם 5-6 עקרונות החוזרים על עצמם ורק 'התלבשו' בדוגמאות רבות. עצם ההסתכלות על העקרונות ולא על הדוגמאות, תרחיב לך את האפשרויות אך בלי שתצטרכי להתרחק מעצמך ומרצונותייך.

לבסוף, זהי אם את מרגישה מחוברת לעקרונות שכתבת, עקרונות שאיתם תוכלי להרגיש 'בבית' כאשר יהיו בקשר אותו תבני. האם הם מתארים את מי שאת באמת? אם לא, עשי את הבירור מחדש. אם כן, נסי לזהות במהלך קשר אם העקרונות הללו שאת מעריכה נמצאים שם. כאשר הם יהיו, את ודאי תחושי שייכות וקשר, ויקל עלייך להתגמש בכל אותם דברים שאותם הגדרת כמשניים לקשר. והכי חשוב", חותמת אורנית, "לעשות הכול בנחת, בשמחה ובאמונה".

הומור שנותן תקווה

הצבעונית שבחבורה היא ניצה ורצברגר, מטפלת בפסיכודרמה. אל הסדנאות שלה נכנסים בידיעה שמה שעומד להתחולל הוא הפתעה עבור כולן. "המטרה שלי היא לתת תקווה וכוח לבנות, ולצאת מכל המקומות שבהם שמענו וראינו איפה אנחנו לא בסדר, איפה אנחנו בררניות, איפה אנחנו לא באמת רוצות להתחתן. אני מבהירה לבנות: את מאה אחוז! אפילו לא תשעים ותשע אחוז, אלא מאה אחוז שלם, ואני חושבת שאף אחד לא רשאי לבוא ולתת לך עצות ולהחליש אותך רק בגלל שאת חווה רווקות. אני מאמינה באמונה שלמה שזה יקרה, לכל אחת, ואני מאמינה על סמך זה שגם הרווקה מאמינה. לכן, במקום להגיד איפה את לא בסדר, אני מחזקת אותך איפה שאת כל כך בסדר, ושתמשיכי להיות בסדר במקומות האלה".

ניצה מתארת תרגיל הומוריסטי שבה לעתים נפתחת הסדנה: "אנחנו עומדות במעגל, ואני מבקשת מכל אחת להשמיע בקול רם ובאותה מנגינה שהיא שומעת מאחרים, כמה היא לא בסדר וכמה אין להם הצעות עבורה. 'תקשיבי, את לא באמת רוצה להתחתן', או: 'את האמת, הייתי מכירה לך, אבל אני לא טובה בזה אז אני מפחדת לנסות', וגם: 'את באה לפגישות שחוקה מדי, אולי תשני את העמדה'. כל האמירות הללו הן אמירות אמיתיות שבנות אמרו בסדנאות שלי. והיכולת לומר אותן בקול מאוד מנקה ומשחררת, ומייצרת קרבה בין הקבוצה. אנחנו מגלות שיש בתקופה הזו גם הרבה הומור שמשחרר את המתח. בסופו של דבר, המטרה שלי היא לייצר תקווה", היא חותמת, "לא הכול משתנה בסדנה אחת, אבל החוויה מעצימה, ואנחנו לא יוצאות כמו שנכנסנו".

גם לאימא מגיע

הרבנית גילה ששר, יועצת המכון, מייעצת מדי שנה לעשרות רווקות שרוצות להתקדם לעבר חתונה. "לכל אחת מאיתנו יש מודל התנהגותי שבו אנחנו משתמשות בקשר עם אחרים. אם זה לשתוק יתר על המידה לפעמים, אם זה לדבר, במינונים שונים. האנשים שמכירים ואוהבים אותנו, ובוטחים בנו, תמיד יתנו לנו הזדמנות שניה גם כשאנחנו לא במיטבנו. בפגישות, לעומת זאת, הרבה פעמים אין הזדמנות שניה, וחלק מדרכי התקשורת שבהן אנחנו משתמשות ועובדים לרעתנו – לא נוכל לתקן. לכן חשוב לזהות מהם המודלים התקשורתיים שבהם אנחנו משתמשות, כדי להביא לפגישה את המקומות החזקים שלנו ולא את המקומות החלשים. כשמתמקדים ומתרכזים בהבנה של התקשורת שבה אנו משתמשות, אפשר לבוא למפגש ולשכלל את דרכי התקשורת והשיח שלנו, וליצור קשר בצורה טובה יותר".

אגף הייעוץ פותח את שעריו לרווקות לייעוץ בן חצי שעה בכנס עצמו. "הייעוץ פותח פתח להבין שכל הזמן יש סיכוי להתקדם", אומרת הרבנית גילה, "ושתמיד עומדים לרשות האדם עוד ועוד משאבים פנימיים שהוא מוזמן להשתמש בהם. ברגע שאנחנו מודעים אליהם, נוכל לשלוף אותם בעת הצורך. כל רווקה תתעורר לשים לב שקיימים בתוכה עוד כוחות, יכולות, דרכים לתקשורת, ומרגע זה השמיים הם הגבול, היא תבין איך היא מתנהלת בפגישות, מה כדאי להשאיר ומה כדאי לשפר, כיצד היא מפרשת את מה שמתחולל שם, האם יש דפוסי התנהגות שמקדמים או חלילה פוגעים בקשר. הייעוץ הוא התחלה, צעד ראשון להבנה שאפשר לחולל שינוי טוב".

הרווקים והרווקות לא לבד, גם ההורים חווים את הרווקות, ועם האימהות הולכת הרבנית גילה לדבר בכנס השנה. "אני רוצה לומר להורים מילה טובה, כי הרבה מהבדידות של הבת או הבן שלהם נחווית גם בבית. הרבה פעמים הורים מרגישים אשמה או ניכור, כי הם הכתובת המיידית ושם יכולים הרווקים לפרוק את כל ההתמודדות. לכן אני רוצה לחזק את ההורים שהם עושים טוב, גם כשעוברים דרכם מסרים לא נעימים. הם ההורים הכי טובים לבנים ולבנות שלהם, והם עושים הכול, ועכשיו כדאי להביא אל מול עצמנו וגם אל מול הילדים הרווקים מעט רוגע, ביטחון, אמון ביכולות של ילדינו, שמחה במה שהם, ואמונה בסיעתא דשמיא שהם גם ימצאו בקרוב. לפעמים נדמה שההורים הם עוד חזית שאיתם הרווקים מתמודדים, אבל זו לא חזית, כולנו כאן ביחד, ואנחנו רוצים ללכד את הכוחות. כשנמצאים במקום של שיתוף, יש לכולם הרבה יותר כוח".