כתיבה: נעמה אבידן
קשר מיוחד במינו
אחת ממערכות היחסים המורכבות ביותר, היא מערכת היחסים שבין בני הזוג להוריהם, מערכת היחסים בין הורים וילדים או בין כלה וחמותה ובין חתן וחותנתו, היא מערכת יחסים שאין לנו בחירה לגביה, אי אפשר להחליף הורים. אין מצב 'לשרוף הגשרים', אין אפשרות להיות 'ברוגז' -אלו ההורים וצריך לכבד אותם.
מה משמעות החובה לכבד את ההורים? לכבד את ההורים זה לא להקשיב לכל מה שהם אומרים. אם ההורים אומרים לכם להתחתן באולם ואתם רוצים בגן אירועים - אין חובה להקשיב בקולם.
כבוד איננו הערכה
כבוד אינו הערכה. החובה לכבד איננה חובה להעריך. ייתכן שהילדים אינם מעריכים את הוריהם, הם חיים בסגנון חיים שונה לגמרי ובכל זאת הם מכבדים אותם. התורה מלמדת שעלינו לכבד את ההורים ובשום פנים ואופן, התורה לא אומרת שאנו צריכים להעריכם. כדי להבהיר את ההבדלים בין כבוד להערכה, נעזר בדוגמה; אם ראש הממשלה עובר ברחוב, ייתכן שאינני מעריך את דעותיו ועם זאת אני חייב בכבודו. חייל זוטר שחולף על פני קצין בכיר, יעצור ויצדיע לו, בין אם הוא מעריך את אותו קצין ובין אם לאו. הכבוד איננו תלוי בהערכה.
פעמים רבות הכלות והחתנים הצעירים, מנסים "לחנך" את החם, החמות או את האימא והאבא, כדי שיהיה להם את מי לכבד... כמובן שזאת לא הדרך... שלא נתבלבל- ילדים, ואפילו ילדים גדולים- לא מחנכים את אבא ואימא שלהם!
עצות טובות לכינון מערכת יחסים טובה
• כשנתקלים במחלוקות בין הזוג הצעיר לאחד ההורים- חתן יתמודד מול הוריו וכלה מול הוריה.
אם יש איזה מתח באוויר כדאי שהצאצא הביולוגי יפתור את הקושי מול הוריו. גם אם מתעוררים כעסים, קל יותר לסלוח ולשכוח כאשר מדובר בהורים וילדם. אני ממליצה לבן הזוג שאינו קשור להורים בקשר דם, לסגת אחורה, לצאת מהתמונה וכך הרבה קשיים נפתרים ולא מותירים משקעים מיותרים.
• בעניינים שאינם מהותיים לחיי הזוג הצעיר, תקשיבו בקול ההורים.
אם נורא חשוב לאבא שתשים מנעול הגה על האוטו כשאתה מחנה אותו בלילה. בעינייך לנעול את ההגה זה מיושן ויש לך מערכת אזעקה משוכללת – תכבד את אבא ורק כדי לשמח אותו, תנעל את האוטו כמו שהוא אוהב.
• בכל מה שנוגע ישירות להורים – תעשו מאמץ למלא את מבוקשם.
בכל מה שנוגע ישירות להורים, להביא לאבא שמיכה כשהוא נרדם על הספה, לעזור לאימא לשטוף את הבית, לשבת לידם כשהם אוכלים ולמזוג כוס מיץ- כל אלה הן דוגמאות לכבוד שצריך לתת להורים – עם חיוך.
• בנושאים מהותיים הנוגעים לעולם של הזוג הצעיר – לא צריך לשמוע בקול ההורים. אבל הרי כתוב "כבד את אביך ואת אמך", מה הכוונה? אבא אומר לבתו " אל תרשמי ללמוד את המקצוע הזה, לא תמצאי עבודה, אין בזה כסף" הבת לא צריכה לומר "אבא אתה טועה, שיקול הדעת שלך מוטעה, מה עם ההגשמה? הנשמה? מה עם החלומות שלי??"נכון יהיה שהבת תאמר:"אבא, אני אחשוב על מה שאמרת" הבת לא מחויבת להסכים לדעת הוריה אבל התורה אומרת שאסור לה לסתור את דבריהם. ילדים "אינכם רכוש של ההורים", בנקודות המהותיות של החיים – איפה גרים? במה עוסקים? טלוויזיה נכנסת הביתה או לא? בנקודות הקריטיות הללו, הילדים לא צריכים להקשיב בקול הוריהם. ועם זאת אל לילדים לסתור ולהוכיח את הוריהם, הילדים אינם מחנכים את הוריהם.
תמיכה מול תלות בהורים
אסור שהקבלה מההורים תיצור תלות בהם. למשל- זוג צעיר נישא, האיש והאישה עדיין לומדים וההורים החליטו לעזור להם ולשלוח מדי שבוע משלוח גדול מלא כל טוב ישירות מהסופר אל ביתם. ההורים שמחו לתת והזוג הצעיר שמח לקבל. כך הדבר התנהל במשך כמה שנים, עד שצצה איזו סוגיה במערכת הביתית אז האבא אמר "כל שבוע אני קונה לכם, ואתם לא שומע בקולי"?! הזוג צריך להוקיר טובה להורים על עזרתם אבל אין חובה לשמוע בקול ההורים בסוגיות הביתיות האישיות. כאשר הקבלה יוצרת תלות הפוגעת בבניין הייחודי שבני הזוג בונים, אז וודאי שלא צריך לקבל. אסור שהקבלה, תפגע בחירות של בני הזוג.
העץ הנדיב
אין תחליף לאבא ולאימא, הם שהעניקו לנו את החיים, אנחנו חיים בזכותם. הם העניקו לנו צל, פרות, ענפים לבניית ביתנו החדש ועוד ועוד.. לאחר החתונה, לא לשכוח את העצים הנדיבים, את ההורים, לבוא לבקר [לא רק כשאין לנו זמן לבשל], להזמין את ההורים אלינו [לא רק כדי לשמור על הנכדים], לזכור לטלפן, לחשוב כיצד ניתן לשמח אותם, לשתף אותם בחיים, באמירות המצחיקות של הילדים.
לא לשכוח שאין בעולם אהבה כמו אהבה של ההורים, אין אף אדם שיכול למלא את מקומם, ועלינו להוקיר להם טובה גדולה ולרצות לשמח אותם.