אני אוכיח לך!!

אני אוכיח לך!!

 

נעמי דן

המורה לאנגלית מתקשרת ומספרת לי בטון חצי כועס וחצי מוכיח שהבן שלי שוב לא נכנס לכיתה בזמן, הוא לא לומד, לא מקשיב ולא, ולא, ולא... גם אתמול כשהצצתי ביומן מצאתי הערה כואבת מהמחנך. "בלעתי" את כל ההערות בשקט, למרות שמאוד התחשק לי לומר לו "האלו! אתה בן 12! תפוס את עצמך בידיים- תפסיק להציק לאחים שלך, די כבר להתווכח איתי, ומתי מתי כבר תואיל להכין שיעורי - בית?".

באמת התחשק לי "לשטוף" אותו, להוכיח לו באותות ובמופתים בליווי דוגמאות וראיות מהשטח שהוא לא בסדר. שהוא ממש לא מתנהג כמו שצריך, אתם יודעים מה? אפילו יכולתי להתעצבן עליו: "מה כבר ביקשתי ממך? לשאוב מים מהבאר? בסך הכול אתה צריך לשבת בכיתה בשקט וללמוד! נמאס לי, ונמאס למורים שלך, להעיר לך כל היום". ותמיד אפשר לזרות מעל עוד מעט אזהרות מאיימות כדוגמת "אם תציק לאחים שלך- אתה לא יוצא לשחק כדורסל כל היום, שמעת?!"

כמה קל לבקר. הביקורת הרי ממש קופצת מול העיניים. וכשבעלי חזר הביתה בערב כמה התחשק לי לספר לו... שידע מה עובר עלי. שידע שהבן שלו נודניק חסר תקנה, מתלונן על האוכל, מתלונן על בי"ס, מתלונן על הכול. לספר לו שהוא הרביץ לאחותו ומתמגנט למחשב כאילו הוא מכושף. בשתי דקות אני מוכיחה שהילד ממש צריך סדרת חינוך, ההתנהגות שלו לאחרונה פשוט מוציאה מהכלים!!

אבל לא נכנסתי למערבולת הזאת... למורה לאנגלית אמרתי: "אם תוכיחי שהוא תלמיד נורא- הוא יהיה נורא. תספרי לי בבקשה במה הבן שלי טוב?"

כשסיימתי את השיחה ניגשתי לבני ליטפתי את הראש המתוק שלו והצעתי לו שנאכל ביחד את הגלידה שנשארה משבת. אמרתי לו שאני אוהבת אותו. שהוא נהדר וצריך לסלק את העננים כדי שיראו איזו שמש יש בתוכו. אני אימא שלו, אני הראשונה בעולם שתעיד על הנשמה הטהורה והמאירה שבו. כשבעלי בא הביתה בערב, סיפרתי לו איזה ראש גדול, הבן הזה: בלי שאמרתי לו מילה, הוא שטף את כל הכלים בכיור. ואז בעלי נזכר שאתמול הוא לקח את התינוקת לגינה ונדנד אותה בנדנדה. החלטנו בעצמנו לשים פוקוס, אבל ממש פוקוס חזק על הטוב. לשבח, לעודד, להגיד "שמתי לב ש...", להתפעל, לחבק, לומר מילות אהבה. לא רק לומר מילים- לחוש אותן. להאמין בהן מכל הלב.

הרע מדבק- עברה גוררת עברה. אבל הטוב מדבק עוד יותר- מצווה גוררת מצווה. אם נוכיח לילד שהוא טוב, הוא יהיה עוד יותר ועוד יותר טוב. אסור לקחת שום דבר כמובן מאליו, צריך לחזק כל נקודה של טוב בילד. זאת הדרך האמיתית והעמוקה לטפל בקשיים. אני אוכיח לבן שלי שהוא נפלא, אוכיח לו שאני יודעת מי הוא, גם אם המורים והוא עצמו שכחו. זה לא יהיה הוקוס פוקוס, חינוך זה לא קסם אבל לראות את הטוב זו האמת ולכן היא תנצח...