"הרבה הורים חושבים שתקשורת עם המתבגרים היא רק אמצעי להשיג משהו", פותח הרב אלי שיינפלד, המלמד הורים רבים למתבגרים כיצד להפיק תועלות רבות מהתקופה המיוחדת הזו. "וחשוב לי תמיד להדגיש שתקשורת עם המתבגרים זו מטרה נעלה בפני עצמה. כשהורים מדברים עם ילדיהם המתבגרים בכנות ובפתיחות - מתחולל שם משהו גדול כבר מעצם המפגש".
אז מדוע הורים רבים כל כך נמנעים משיח עם המתבגרים?"תלמידים שלי מספרים שכשההורה שלהם ניגש לדבר איתם, הם חושבים בליבם: 'נו, תגיע כבר לנקודה'. הורים רבים משוחחים עם ילדיהם המתבגרים רק כשזה כדי להעיר על משהו ולחנך, או לחלופין להחמיא ולחזק. אבל עצם השיחה היא זו שחשובה, בלי מטרה מסוימת להשיג בה. בלי טוב או רע, בלי 'למה חזרת מאוחר' או 'איזה יופי ששטפת את הכלים'. לדבר בשביל להיפגש, נטו.
"אחד הדברים שחוסמים אותנו מלהגיע לשיחות כאלה", ממשיך הרב אלי, "הוא חוסר האמון. אנחנו תופסים את תקופת ההתבגרות כתקופה שיש בה פער מובנה - הם בשלהם ואנחנו בשלנו, והקשר אבוד. יש חוסר אמון שיכול להיווצר קשר. המפגש מתחיל באמון שהשקעה בתחום יכולה להניב קשר משמעותי מאוד".
מה הנוער עצמו חושב על השיחות הללו עם ההורים?"כששאלתי לא מעט בני נוער מה יעזור להם עם הנפילות והקשיים, התשובה המרכזית הייתה: 'כשההורה שלנו מדבר איתנו'. גם כשההורה לא אומר חידושים, עצם הדיבור נותן להם עוגן, ביטחון, כלים ומשמעות.
"צריך ליזום", הוא ממשיך, "לא לחכות שיקרה משהו. למצוא שעת כושר, ולהתחיל בשיח מגיל צעיר. לשבור את ההתניות לכך שהשיחה צריכה לבוא בתגובה למשהו מסוים. 'אבא, למה באת לדבר איתי?' - 'סתם כי אני אוהב אותך, כי מעניין לי לדבר איתך. קניתי לך דיסק כי אתה חשוב לי'. לא צריך לדבר רק כשיש סיבה. כדאי לאמן את השריר של הדיבור. להתחיל בקטן, לחוות הצלחות ולהמשיך הלאה".
מה עושים כשהמתבגרים מתנגדים ולא בא להם לדבר איתנו?"הרבה פעמים אנחנו מוּנעים מהתגובות שלהם, 'אין לנו כוח ואתם חופרים'... הרבה הורים מפחדים שהשיחה לא תצליח, יש להם חוסר אמון שזה יקרה, אבל אני אומר - אין לכם מה להפסיד. לגשת, לדבר בכנות, בשפה רגשית. אתה חשוב לי, אני רוצה לדעת מה עובר עליך ולדבר איתך".
הרבה מההתמודדות של המתבגרים היום היא מול המסכים. איך ניגשים בזהירות אל הנושא הזה?"אנחנו ניגשים אל הנושא הזה קודם כל כלפי עצמנו, עוד לפני שאנחנו ניגשים אל הנוער. אני חושב שהורים בעצמם צריכים לעבור את התהליך, להכיר את ההשלכות של העולם הוויזואלי החזק הזה גם על עצמם. כשהורה יושב לארוחת ערב עם הטלפון, למה שהמתבגרים יקשיבו לו כמה חשוב להתנתק קצת מהמסך?
"וכשמדברים על הנושא הזה, זו לא צריכה להיות רק שיחת מוסר. הקדוש ברוך הוא זימן לנו אתגר שבדור הזה אי אפשר רק לדבר על הצבת גבולות, אלא צריך גם שיח של כנות, של ערכים פנימיים. כשהורה מדבר עם המתבגר שלו בתחום הזה, השיח צריך לכלול הן דיבור על התוכן עצמו, והן על רמת החיבור למכשיר - המחשב או הסלולרי".
ואם המתבגרים לא מקשיבים?"זו נקודה משמעותית, הרבה פעמים הורים מפחדים להתעמת עם הילדים ולהגיע לחיכוך, אבל בשביל זה אתם הורים, אתם לא חברים שלהם. יש בני נוער כיום שאפילו לא יודעים מה האמירה של ההורים שלהם בנושא הזה! פעם חשבנו שמספיק לשים תוכנת סינון, אבל היום אנחנו רואים שזה לא מספיק, אי אפשר יותר לדלג על השיח הזה ולפחד ממנו. אמרה לי אימא אחת: 'אני לא יכולה על הילדה שלי'. שאלתי אותה בת כמה היא, ותשובתה: בת תשע... הורים מפחדים להציב גבולות, להגיע לחזית עם הנוער, וזו טעות גדולה, כי שם קורים הרבה דברים שמשפיעים לא מעט על נפש המתבגרים. זה נושא שכדאי לגשת אליו, בעיקר על ידי פיתוח תקשורת כנה ואמיתית. ובכל מקרה, ממש לא להאמין לפער שיש בינינו לבינם. לא לוותר על המתבגרים שלנו".