התאמצת כבר חודשיים להכין את ילדך לגן. קנית לו תיק חדש, בגדים חדשים והכנת אותו בכל דרך אפשרית ליום הראשון. הוא נלהב מהמשחקים בחצר, מהחברים הישנים שיפגוש ומהחדשים שיכיר ומכל הפעילויות שיהיו לו בגן.
את מקווה שהוא לא יתפרק כשהוא צריך להיפרד ממך ולהישאר בתוך הגן עם הגננת החדשה, כפי שראית שקורה לילדים אחרים. ייתכן וגם לא תהיי מוכנה לדמעות שלך כשאת צופה ב"תינוק" שלך הולך לגן!
להלן כמה טיפים יעילים שיעזרו לך ולילדך להסתגל לסדר יום החדש.
1. זכרי שלמרות שילדך נלהב מכך שהוא גדול ויכול ללכת לגן, עדיין מפחיד אותו לעזוב אותך וללכת לסביבה חדשה. ייתכן וייקח לו כמה ימים, או אפילו שבועות, עד שירגיש מספיק ביטחון כדי ללכת דרך שער הגן מבלי לבכות.
2. הקפידי לשוחח עם הגננת בתחילת או בסוף היום. גלי מה גישתה לגבי חינוך, משמעת, מענה להתנהגות לא הולמת ולמעורבות הורית. רצוי שילדך יראה שאת והגננת בקשר טוב וידידותי, ושלך יש ביטחון ביכולותיה. שמרי אתה על קשר לאורך השנה.
3. הימנעי מבקרים לחוצים. תכנני את הבוקר כך שיש מספיק זמן להגיע בגן בשלווה ובשמחה. לעתים זה דורש לקום מוקדם יותר, להכין את ארוחת העשר יום קודם. הורים המקפידים לנהל את הבוקר בצורה נעימה מדווחים על שיתוף פעולה של הילדים ועל מצב רוח טוב יותר של המשפחה כולה.
4. לא מומלץ להשאיר את הילד בגן בוכה לבדו, ולצפות מהגננת שתתמודד לבדה בהצלחה. גם אם הילד אכן מפסיק לבכות לאחר זמן מה, לא רצוי שהוא ירגיש שאין לו ברירה, שהוא צריך "להיות גיבור ולהתמודד לבד" עד שהוא מתרגל. את רוצה שהוא יידע שתחכי בסבלנות ותאפשרי לו להתפתח בקצב שלו, שהוא תמיד יכול לסמוך עלייך שתסייעי לו להרגיש בטוח ומוגן, שלא תעזבי אותו בעת צרה. במקרים בהם את צריכה לעזוב אותו לפני שהוא לגמרי רגוע, וודאי שאת משאירה אותו בידיים של גננת או סייעת אוהבת וסבלנית שתאפשר לו לבטא את תחושותיו, תקרב אותו אליה ותאפשר לו להירגע בקצב הנכון לו.
5. אם זה עוזר לו להסתגל, ערבי אותו בפעילות בגן בבוקר. שחקו יחד משחק זיכרון, בקרו בפינת המרפאה או קראו יחד ספר. אם הדבר אפשרי, הזמיני את הגננת להצטרף אליכם, כך שילדך יתרגל ויתקרב אליה בצורה טבעית, עד שהוא ירגיש מוכן שתלכי. את יכולה לשוחח אתו על זה מראש, יחד לתכנן תכנית כיצד הוא יתרגל לגן החדש שלו.
6. אפשרי לילד לקחת חפץ לגן שמזכיר לו את הבית ומעניק לו ביטחון. תמונה של ההורים או של המשפחה, מחזיק מפתחות או ארנק ישנים שלך, וכו'. אלו יאפשרו לו להרגיש מחובר אלייך גם כשתלכי.
7. הניחי הפתעה בתיק שלו בכל יום. אין צורך לקנות את ההפתעה. זו יכולה להיות ציור פשוט שאת מציירת עבורו, פתק קצר, או חטיף שהוא אוהב. למרות שהוא לא יודע לקרוא, הגננת יכולה להקריא לו, או את יכולה להקריא לו כשהוא מגיע הביתה.
8. הקפידי להגיע בזמן לאסוף אותו (או תאמי עם האדם שאוסף שיגיע בזמן). ילדים לא אוהבים לראות את כל הילדים הולכים הביתה בזמן שהם עדיין מחכים לאימא או אבא.
9. כשאת אוספת אותו, אל תצפי תמיד למצב רוח טוב ושהוא יהיה מוכן לשתף אותך בכל פרטים על היום שעבר עליו. ייתכן שהוא חווה אירועים פחות נעימים במשך היום, אכזבה או עלבון, שהוא צריך לפרוק לפני הוא ממשיך ביומו. ספרי לו עד כמה את שמחה לראות אותו ואפשרי לו להראות לך מה שהוא רוצה. אם הוא במצב רוח כועס או עצבני, היי סבלנית. המעיטי במילים, ושמרי על שלווה כשאתם בדרך הביתה. הוא זקוק לזמן להירגע, לאכול ולנוח.
10. כששואלים ילדים "איך היה בגן?" התשובה המקובלת היא "בסדר", "טוב", או "כיף" וזה סוף השיחה! כל ילד הוא שונה וכל אחד משתף ברמה אחרת. על מנת לעודד את הילד לשתף אותך ביומו, הימנעי מלשאול שאלות ברגע שאת רואה אותו. שימי לב למצב רוחו, ושקפי את רגשותיו. "נראה שהיית מאוד עסוק היום!" או "נראה שקרה היום משהו שהכעיס (או העציב) אותך" – אלו הן דוגמאות המזמינות את הילד לשתף במה שקרה. תני לילדך זמן לחשוב על מה שהוא רוצה לומר.
כדי ללמוד עוד אודות מה ילדך עושה כשהוא רחוק ממך, צרי בבית אווירה בה ילדים ומבוגרים כאחד משתפים אחד את השני בחוויותיהם, רעיונותיהם ומחשבותיהם. הרגל חשוב שניתן לאמץ הוא להקפיד על זמן קבוע בכל יום בו כל המשפחה יושבת יחד לארוחה משותפת כדי לדבר על פעילות היום. זמן זה מחזק את ההיקשרויות בין בני המשפחה, הן עבור השנים בהם הם צעירים והן לעתיד. בצורה כזו, דמעות הפרידה יוחלפו בקשר שהולך ומתעמק לאורך השנה.