לברור ולברר בין דאגה להשפעה / רויטל שנור, פסיכולוגית חינוכית ואמא
לסימני ראש השנה נוהגים לאכול תבשילים שפחות מצויים על שולחננו במשך השנה. הכנת התבשילים מפגישה אותנו עם מלאכת מטבח שאנחנו משקיעים בה רק לעיתים רחוקות - הברירה והבדיקה.
כיום מאכלים רבים נמכרים מנופים או נקיים. כך מלאכה שבעבר עסקו בה לא מעט, הפכה למלאכה נדירה.
פתאום בערב ראש השנה, אנחנו עסוקים בה. בודקים את הרוביא ואת הכרתי מתולעים, בודקים את גרעיני הרימון ומוציאים את החלקים המיותרים, מתבוננים בתמרים, בקיצור- בוררים. העיסוק בבדיקת המזון הוא ממש חלק מהחוויה של סימני החג.
בכל שנה אני מרגישה שהעיסוק הזה בברירה מדייק משהו בתוכי.
מזכיר לי לעצור לרגע ולברור מה נכון לי ומה לא. במיוחד בהורות, אני מוצאת את עצמי רבות מול השאלות הגדולות. על מה נכון להתייגע והיכן עדיף לוותר? על מה להתעקש והיכן להתפשר? וגם בדברים הכי קטנים! לברור, לבחור. מה יותר חשוב לפעוטות ? בגד חדש נוסף, או עוד משחק לחג?
מה עדיף לילדים הגדולים? אוכל פשוט וזמן איכות רגוע עם אמא, או ארוחה מושקעת במיוחד?
התשובות מתחלפות לפי סוגי המשפחות ובכל משפחה גם משתנות התקופות, עונות מתחלפות ואיתן משתנות ההעדפות.
הכי הייתי רוצה לברור בין מה שביכולתי לשנות ובין מה שאין ביכולתי, או במילותיו של סטיבן קובי- להבחין מה במעגל ההשפעה שלי ומה במעגל הדאגה?
מעגל הדאגה מכיל את מה שמדאיג אותנו אבל הוא אינו בידינו ומעגל ההשפעה מכיל את מה שמושפע מאיתנו.
בעיני זו הברירה וההבחנה הכי חשובה.
בספרו 'שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד' כותב סטיבן קובי כך: "אנשים פרואקטיביים ממקדים את מאמציהם במעגל ההשפעה. הם עובדים על הדברים שלגביהם יש להם מה לעשות. האנרגיה שלהם חיובית מטבעה, גדלה ומתחזקת ומרחיבה את מעגל ההשפעה."
הברירה הזו בין המעגלים אינה כה פשוטה ולא סתם אומרים שצריך עבורה בינה יתרה.
יש תחומים שבהם אין לי שום נגיעה או יכולת השפעה. יש תחומים בהם ההשפעה שלי היא רק בסוג התגובה שלי למה שקרה. יש תחומים בהם אני פעילה ויש תחומים בהם אני מובילה.
אפילו בהורות יש תחומים כאלה וכאלה וכאלה. ולפעמים נדמה לי שמשהו תחת ההשפעה שלי ופתאום מסתבר שהוא לא. לפעמים ההפך...
כשבודקים ומכוונים נכון את האנרגיות מרגישים רגיעה והשלמה.
אני חושבת על הפשטות שנשים בררו בה בעבר כל כוס אורז ביומיום. זה בונה בנפש סבלנות עבור שלב ההתבוננות והברירה לפני הפעולה.
בערב שנה חדשה, אני שמחה על ההזדמנות קצת להרגיל את הנפש שלי לעניין הזה. להתפלל על מעגל הדאגה וגם על מעגל ההשפעה ולהתכוונן לפעול מדוייק יותר בשנה הבאה.