תשובה:
הנביאים מתארים את שיבת העם לארץ ואת מיזוג הגלויות על אדמת הקודש
כחלק מתהליך הגאולה. בוודאי שקשרי נישואין בין העדות השונות מביאים לידי ביטוי את
המגמה הזו, תוך הגדלת המכנה המשותף בין כולנו והקטנת ההבדלים המפרידים.
יום ט"ו באב הוכתר כיום שמחה מיוחד, בין השאר לאור העובדה שבו הותרו השבטים להתחתן זה עם זה, שידוכים שהיו נראים לפני דור או שניים כבלתי עולים על הדעת – נראים היום טבעיים!
ההנחה ש"יש לעשות משהו" בשל ההשתייכות העדתית השונה מתבררת לעיתים כנכונה, ולעיתים בשל החינוך הדומה ובריאות החברה הצומחת בקהילות – מתבררת כלא שייכת.
במידה ואתם חווים פערים על רקע זה – יש להתייחס אליהם כאל כל פער שבני זוג (או חמות וכלה) מתמודדים איתו. כמו בכל פער, העולה סביב נושאים שונים, חשוב לנהל שיחה שבה שני הצדדים ילמדו איך להביע את עצמם מתוך הקשבה, הכלה וכבוד זה לזה. כאשר הבירור עצמו, הנעשה מתוך כבוד והערכה, יכול להביא לתחושת הקלה עוד קודם שניגשים לפתרונות מעשיים.
בהקשר זה, אגב, אני ממליצה על הספר "10 דקות כל יום" של ד"ר מאיר ויקלר, המפרט זאת.
את, כחמות, ודאי רואה מהצד איך הזוגות שלך מביאים לבית שלהם תכנים מביתכם ומבית המחותנים שלכם, ואיתם ועם החינוך הטוב שקיבלו מכם הם יוצרים יחד את הבית המיוחד שלהם.
במידה ויש לך הארות אותן את רוצה להעביר להם, נכון ליזום את הפנייה אליהם באמצעות הבנים הביולוגיים שלך. וכמובן רצוי להרבות בהערכה ומילים חמות ולצמצם ביקורת.
אנו כהורים מוזמנים לעמוד מהצד, לגבות ולעודד בעין טובה. ברוך ה' זכינו בביתנו לראות מקרוב שילובי עדות אצל חלק מילדינו, ואני רואה איך הם ואף אני לומדים, צומחים ושמחים ביחד.
בהצלחה גדולה,
גילה ששר, יועצת מכון בנין שלם.
לקביעת ייעוץ אישי – 02-6271525