יש ללכת, ללכת...- עלון פרשת לך לך

פרשת לך לך מפגישה אותנו עם אומץ מסוג חדש.

אברהם אבינו, אבי האומה, נדרש ללכת מכל מה שהכיר,

מבית אביו (האם יש דבר שקשה יותר לעזוב מבית?)

וללכת בשביל האמונה אל הארץ המובטחת.

אותו מעשה אמוני הוא זה שנותן לנו כוח, עד היום,

להקשיב לציווי האלוקי, וללכת אל המקומות

שבהם נוכל להתפתח, כיחידים וכאומה.

גם בימים הלא פשוטים הללו, הציווי "לך לך"

חופף עלינו ומכוון לנו את הדרך,

גם כשקשה לנו להאמין ולדמיין לאן נגיע.

הוא הנותן לנו כוח לחיות וללכת עם אמונה וביטחון בצדקת דרכנו.

*

קורסי החורף של בנין שלם נפתחים בתקופה זו,

עדיין אפשר להירשם לקורס הקרוב למקום מגוריכם

ולחזק את הבית, דווקא בימים הללו.

לפרטים ולהרשמה – לחצו כאן

יהי רצון שנזכה לשפע גשמי ברכה,

שבת שלום ומבורך

מכון בנין שלם

דברים מפתיעים קורים בשבתות הנופש הזוגי של בנין שלם

בעוד כחודש תתקיים שבת נופש זוגי של בנין שלם בעכו. האמת היא שאנחנו במכון כבר רגילים שהשבתות הללו מפתיעות אותנו. אל אחת השבתות, למשל, הגיע זוג צעיר שחגג את יום הנישואין הראשון שלו באותה שבת. שני זוגות ההורים הגיעו יחד עם הזוג הצעיר לשבת של בנין שלם, וחוו העשרה זוגית שמתאימה לכל שלב בחיי הנישואין.

צוות המרצים שמגיעים לשבתות הללו מגוון מאוד, ועוסק בכל תחומי הבית והמשפחה. בשבת הקרובה יקחו חלק הרב אליקים והרבנית אסתר לבנון, שיעסקו בחינוך הילדים לזוגיות טובה (כן, כבר עכשיו, למרות שהם עוד קטנים זה בדיוק הזמן להכין אותם לזוגיות. איך? על כך ירחיב בע"ה הרב אליקים בשיעור), ויעסקו גם בהשבחת הקשר הזוגי לאורך השנים, ובשיעור אחר – בגבולות הסמכות שלנו כהורים.

הרב צדוק והרבנית רבקה בן ארצי יתארחו אף הם בשבת. הרב צדוק יעסוק בתעצומות ובכוחות שאנו שואבים בחיינו מהמטרות הנעלות שאנו מציבים לעצמנו. וכמו כן יעסוק גם במה זה אומר "לחיות ביחד" – ומהי אחדות בבית, באומה ובעולם. הרבנית רבקה תעסוק בשיעורה לנשים בנושא "עין טובה של אימא", כיצד לשלב את החום האימהי בגידול הילדים.

את השבת ילוו, כתמיד, הרב אוהד ודנה תירוש, ראשי המכון. הרב אוהד ישוחח על כך שלהקשיב זה לעתים חשוב מלדבר, וכיצד נוכל להקשיב באמת. כמו כן הרב אוהד יעסוק בנושא האמון והנאמנות הזוגית שלנו, שיעור יסודי ומהותי שמומלץ מאוד לשמוע. דנה תעסוק בשיעורה לנשים בסוגיית עיצוב הזוגיות בדרך של אהבה שאינה תלויה בדבר.

בסעודה שלישית יתקיים רב-שיח של שלושת הרבנים בנושא חשיפת הבית לתקשורת מבחוץ, כיצד לעשות זאת נכון, ובייחוד בימים אלה כשנראה שזה הכרח להיות "דבוקים למסך".

"אין ספק ששבתות כאלו ממלאות את הנפש", כתב לנו אדם שהוא ואשתו נטלו חלק באחת משבתות המכון, "אך מעבר לזה, הן גורמות לנו לעצור, לחשוב ולהתבונן על חיינו ועל משפחתנו באופן אחר ממה שאנו מסתכלים בחיי היום-יום, להתפכח ולחשוב על חיי התוכן שלנו מכאן והלאה. כמי שעוסק בנושאים ציבוריים ונתקל במקרים קשים, אין לי ספק שמקרי רווחה רבים היו נפתרים אם משפחות בישראל היו נבנות על פי החזון של בניין שלם".

"ההשקעה בפרטים הקטנים ובפינוקים לאורך השבת, השיעורים בנושאים המדויקים לנו, וכמובן היחד הזוגי – עזרו לנו לחזור הביתה, לילדינו, כמו חדשים. למרות שהיה מאתגר למצוא סידור לחמשת ילדינו לשבת, השקט והיחד היו שווים את זה. זו הייתה פשוט הזדמנות לשיחה זוגית ארוכה ומעמיקה על כל מה שחשוב לנו באמת", כתבה משתתפת אחרת.

משתתף נוסף ציין לטובה את העובדה שלאורך השבת ניתן לשאול שאלות אישיות את צוות המרצים, ולקבל מענה שמותאם בדיוק לבית שלכם.

ואתם? מה איתכם?

אנחנו שומרים לכם מקום, משום שאנחנו מאמינים שבנחת שיש בשבת אפשר לקבל כל כך הרבה כוח, תובנות ואווירה זוגית שאי אפשר להשיג בימי השבוע. ויחד עם המרצים והשיעורים זוהי פשוט מתנה זוגית שאתם מוזמנים לתת לעצמכם. מגיע לכם, לגמרי!

כל הפרטים על השבת הקרובה, פרשת "ויצא" (ח' כסלו, 20.11) – נמצאים כאן 

נתראה!

מאגף הייעוץ – איך מציבים גבולות לילדינו הנשואים?

שאלה: שלום וברכה. בני נישא לפני שנתיים והוא מתגורר ביישוב בו אנו גרים. אני שמחה מאוד שהוא וכלתי גרים קרוב אלינו, אך קשה לי עם הנורמה שהשתרשה לפיה הם מגיעים אלינו בכל שבת לארוחה, במהלך השבוע הם "עושים קניות" אצלי במקרר, ואני מרגישה שאינני נותנת להם אלא נדרשת לתת. אני לא מזמינה אותם לסעודת שבת, זה ברור שהם באים...  בעיניהם, התמיכה הכלכלית שלנו בהם מובנת מאליה, ולפעמים אני מרגישה שאם אין לי כוח לארח - אני צריכה לנסוע בעצמי. אני מרגישה שהבן שלי לא פרח מן הקן, להפך הוא הביא לקן עוד גוזל שעליי לדאוג גם לו. מה לעשות?

תשובה: שלום לך. כפי שאת מתארת, נוצרה כרגע מציאות של העדר גבולות בין היחידה המשפחתית המקורית, לבין משפחת הזוג הצעיר הנרקמת. במקום שאין גבולות, או שהם לא הוגדרו, נוצרה מציאות של חדירה לפרטיות, הרגשה שהכול פתוח, הכול אפשרי, והכול מובן מאליו.

ההרגשה שאת בעצם אינך נותנת מתוך חירות, אלא לוקחים ממך ללא גבולות, מוצדקת לחלוטין, ומובן לגמרי שנוצר ריחוק, תסכול ואפילו כעס.

הדבר הנכון ביותר כרגע הוא  לזמן את בני הזוג לשיחה, רצוי מחוץ לבית, במסעדה או בבית קפה, ובה את מסבירה את הרגשתך בקשר למצב שנוצר ואת רצונך לערוך סדר חדש בהתנהלות.

השיחה צריכה להיאמר בגוף ראשון: "אני מרגישה", "אני אוהבת אתכם מאוד ואתם חשובים לי ורוצה לתת לכם מתוך חירות, כמה שאני רוצה, מתי שאני רוצה". ובאופן ישיר ופשוט תבקשי מהם לנהל את הקניות שלהם בעצמם, ולבקר בשבתות וחגים לאחר הזמנה מצדכם. יתכן מאוד שבתקופה הראשונה הם יתרחקו, יסתגרו, או ימנעו מלהגיע, אך אל דאגה. אם תרגישי טוב עם עצמך, ותביני שאת בונה בדרך זו תשתית טובה של יחסים בריאים, הילדים יתנהלו לאט לאט לפי החוקים החדשים שאתם מציבים, ויתקרבו אליכם שוב בצורה שמאפשרת מרחב מחיה והנאה.

חשוב שהשיחה תיערך ללא שום נימה של התנצלות או של האשמה אותם. עליך להבין שבמקום שההורה לא מוביל,  הילדים לוקחים את ההגה לידם.

אני מאחלת לכם שנים רבות של נחת ושמחה אלו מאלו.

בברכה,

רחל ארבוס, מרצה במכון בנין שלם

מתכון השבוע

חטיפי תירס כיפיים

לילדים, וגם לכם... 

החומרים:

(אפשר להכפיל)

2 כוסות גרגרי תירס (קפוא או מקופסה)

2 שיני שום כתושות

1 ביצה

1/2 כוס קמח

1/4 כוס קמח תירס

1 כף רוטב צ'ילי מתוק

מלח, פלפל

כף אבקת מרק בצל

פירורי לחם

ספריי שמן

אופן ההכנה:

טוחנים כוס אחת של גרגרי תירס. מערבבים בקערה עם שאר המצרכים, פרט לפרורי הלחם ולשמן. מכניסים למקרר לחצי שעה. מרפדים תבנית בנייר אפייה ומרססים בספריי שמן. אחרי חצי שעה, לוקחים כף נדיבה מהתערובת ויוצרים צורת עיגול שטוח או אצבע מוארכת, טובלים משני הצדדים בפרורי הלחם, ומניחים בתבנית. עושים כך עם כל התערובת. מתיזים ספריי שמן גם מעל, ומכניסים לתנור על 180 מעלות לשלושים דקות, עד שהחטיפים מזהיבים.

בתאבון!