ז' ניסן תש'פ
מה נשתנה הפסח הזה? | חיה מאיר (בת 60+, רחוקה מהילדים והנכדים)
מה נשתנה הפסח הזה מכל הפסחים???
מה לא נשתנה?
ערב פסח שקט, הוא והיא בבית בזוגיות צפופה, 24/7, בלי מסיחים ובלי פתחי יציאה ...
יש הרבה זמן לארגון הבית ולניקיונות, אבל אין סיבה למהר – כמה זמן כבר לוקח לבשל לזוג לחג?
אם הקב"ה הביא אותנו לערב פסח כזה, נראה שאין הכוונה לנסות לשחזר את הפסחים שעברו. יש כאן למידה חדשה, מקום חדש, שאנו מוזמנים לגלות או ליצור אותו...
גיליתי, שאני יכולה להתכונן לחג באופן שלא היה בשנים קודמות: לעיין במאמרים שנותנים מבט-על על גאולת פסח, לפתוח הגדות עם פרושים , שבשנים הקודמות הספקתי – במקרה הטוב - לראות בחטף במהלך ליל הסדר.
גיליתי את האתגר להתכונן לסדר של מבוגרים: בדרך כלל הילדים / הנכדים במרכז; הפעם זה אנחנו, אני ואישי, מצווים לראות [להראות] את עצמנו כאילו יצאנו ממצרים. כאילו? ממש? החוויה הפעם היא שלנו, כפי שנצליח להנכיח אותה לעצמנו. אין מסכות, אין מסיחים, אנחנו והקב"ה, שנגלה על אבותינו ממצרים ומופיע בשנה זו באופן מיוחד.
גיליתי, שילדיי ישבו לסדר שלהם ברוגע רב יותר, אם הם ידעו שאני מקבלת את המצב וחווה אותו עם ייחודיותו, בלי לנסות לעקוף או לדלג.
גיליתי, שהפעם פתיחת הדלת לאליהו הנביא היא גם פתיחת דלתי הלב שלי, ההסכמה לצאת מהמיצרים גם כך, בלי תנאים והתניות.
- ועכשיו אני מסוקרנת, איך זה יהיה?
- ואני נזכרת שגם אמותינו במצרים וודאי שאלו את עצמן: איך זה יהיה?
יהיה אשר יהיה, אשרינו שאנו זוכים לליל סדר בארץ ישראל, עם משפחתנו המורחבת – כל אחד במקומו – ולוואי נזכה לאכול יחד מן הזבחים ומן הפסחים בהר הקודש בירושלים.
לשנה הבאה בירושלים הבנויה!!!