איך אפשר להיות שמחה במה שאני?

דנה תירוש

דף הבית >  מאמרים בזוגיות >  איך אפשר להיות שמחה במה שאני?

איך אפשר להיות שמחה במה שאני?

הרבנית דנה תירוש


משאלת לב בסיסית של כל אדם היא: להיות בשמחה. ההחלטות שהאדם מקבל בחייו, רובן ככולן קשורות לרצונו להיות בשמחה. אולם, בעיקר בתקופה המודרנית, אנשים רבים חשים חוסר סיפוק והעדר שמחה בחייהם. מדוע?

הסיבות לכך רבות, אחת מהן היא ההרגל לתלות את השמחה בסיבות חיצוניות:

"כשאקבל העלאה במשכורת - אשמח", "כשסופסוף הילד יפסיק לקום בלילה - אז נוכל לחייך","אחרי החגים - נתחיל לנשום", אלו ואחרות הן התניות שאנו רגילים להתנות. אולם התורה מדריכה אותנו שבריאות הנפש היא להיות במצב קבוע של שמחה. תמיד, ללא קשר למה שיש לנו ולמה שאין לנו. השמחה היא עמדה פנימית ולא תוצאה. היא באה מבפנים החוצה, ולא כתוצאה מפרמטרים חיצוניים משתנים. יש לדעת שכל הדברים החיצוניים שמשמחים אותנו כמו בגד, מחמאה, רכב חדש וכדומה הם לא יצרני שמחה אלה מתדלקי שמחה. אם האדם הוא בעל שמחה פנימית, אזי הוא ישמח בהם. אך אם הוא חסר שמחה פנימית, הרכב, הפרס או ההעלאה במשכורת יגרמו לו רק לשמחה זמנית אך לא אמיתית. כי בהעדר שמחה פנימית קבועה, לאחר זמן האדם ירגיש שוב חוסר, מצוקה ועצבות. אז איך נבנה בתוכנו את מעמד הנפש הזה, את צורת ההתבוננות הזו של שמחה בתוך כל מצב בחיים?

עוד אבנך

במסכת תענית מסופר על ר' חנינא בן דוסא שראה את בני עירו מעלים נדרים ונדבות לירושלים, ורצה גם הוא להקריב משהו, אך לא היה לו. במקום לשאול מדוע לכולם יש ורק לו אין, הוא יצא למדברה של עירו, מצא אבן, סיתת ומירק אותה, במטרה להעלותה לבית המקדש במקום קרבן. שלח לו הקב"ה חמישה מלאכים בדמות פועלים, ובן רגע קפצה להם הדרך והגיעו לירושלים. המלאכים אמרו לו: "נעלה אבנך לירושלים".


מה רצו חז"ל ללמד אותנו בסיפור הזה?

המילה "אבנך" היא מילה מרכזית במדרש ולה שתי משמעויות:

א. האבן שלך.

ב. אבנך - זה מה שבונה אותך.

האבן שלך היא מה שבונה אותך, מלכתחילה. האבן היא משל למה שקיבלנו מה', בכל תחומי החיים. וגם אם יש דברים שנראים כמו אבני נגף ואנחנו רוצים להסיטם מדרכנו, מרבי חנינא אנו למדים שבמקום לטעון טענות על מה שהקב"ה נותן לנו, יש להבין שיש לקב"ה תכנית מיוחדת לגבי כל אחד מאיתנו, והיא הכי טובה לנו.

רבי חנינא לא מתלונן, אלא אומר "מה אעשה". הוא מבין שהתפקיד שלו כרגע הוא לא להקריב עולות ושלמים, אלא להביא אבן. הוא מצליח להיבנות מהתפקיד שלו. הוא לא משווה את עצמו לבני עירו. כשאנחנו משווים תכניות אנחנו בטוחים שה' החסיר מאיתנו. אך רבי חנינא לא משווה, אלא מתחבר לרצון ה' שמופיע דרכו במציאות, ושואל את עצמו מה יש לי, ולא מה אין לי. וזאת התבוננות של שמחה אמיתית, קבועה, יציבה ומצמיחה.


להתחבר לתכנית האלוקית

השמחה מופיעה בארבעה רבדים עיקריים:

א. שמחה בעצמי - גם במראה וגם באופי. במבנה האישיות שלי, בכישרונות ובכישלונות שלי.

ב. שמחה במשפחה - זוגיות, ילדים, המשפחה המורחבת. שמחה בתא המשפחתי שלנו.

ג. שמחה בגשמיות - מה שה' נתן לי: פרנסה, בית, הישגים. זו שמחה בחלקי, והבנה שהשפע שיש לי הוא הכי נכון וטוב בשבילי.

ד. שמחה בכל מה שקורה לנו בסיטואציות היומיומיות הכי קטנות. אפילו בפקק התנועה, בשוקו שנשפך על הרצפה שכרגע נשטפה וכו'.


אם נאמץ לעצמנו את מבטו של ר' חנינא בן דוסא, ונקנה לעצמנו קומות נוספות בעבודה שלנו על מידת השמחה, בעזרת ה' נצליח להגמיש ולהרחיב את התגובות שלנו, ולהגיב מתוך שמחה גם למצבים בלתי צפויים ובלתי רצויים. נוכל לשמוח בכל רבדי החיים, ולהתחבר לתהליכים שבמבט ראשון נראים שליליים אך בהמשך אנו מגלים את הברכה הרבה הטמונה בהם.


"שמחה בעצמי ובביתי" - קורס ערב עם הרבנית דנה תירוש בירושלים! לפרטים והרשמה  לחצו כאן  או שלחו סמס עם שם וטלפון ל0523848889