הרב אוהד והרבנית דנה תירוש, מראשי מכון בנין שלם, מנתבים כבר עשרים שנה את הספינה הגדולה והמפוארת הזו של בנין שלם, שכוללת כנסים, שיעורים, קורסים וייעוצים מקצועיים לזוגות ולבודדים, לצד בנייה מתמדת של ביתם הפרטי, שבו ברוך השם ילדים לרוב ואפילו כבר נכדים.
לפני כעשרים שנה הם הבינו שיש צורך וצימאון גדול מאוד ללימוד משפחה – מה עושים ומה לא עושים אצלנו בבית, איך מדברים עם בן / בת הזוג, איך מדברים עם הילדים, איך מתווים דרך לבית, איך מחנכים, מתי יוצאים החוצה ומתי מתכנסים פנימה. לאורך השנים הם פגשו קהל של עשרות ואולי מאות אלפים, כשמאחורי כל איש או אישה שבאים לכנס ניצבת משפחה שלמה. בכל כנס מחדש הם נפעמים לראות את האלפים שגודשים את בנייני האומה, כשהתכלית היא אחת: להעצים את המשפחתיות בבתים שלנו ובעם ישראל.
בעצם ראיתם הכול, המון סיפורים וגם המון תובנות. בפרספקטיבה של עשרים שנה, איפה הכי צריך להשקיע היום בתחום הבית והמשפחה?
הרב אוהד: "אני רואה זאת כצורך להשקיע בשלושה דברים מרכזיים: תקשורת, טהרה וכבוד. התקשורת והדיבור תופסים היום מקום מרכזי כל כך בחברה ובתרבות, ואנחנו רוצים ללמד את התקשורת הפנימית ולא החיצונית, איך לפתח תקשורת בינאישית, איך לדבר עם הקרובים לנו. הטהרה היא מותַר היהדות מכל חברה אחרת, כי מבנים משפחתיים יש גם בחברות אחרות, אך הטהרה שקיימת ביהדות, במובנה הרחב, היא זו שבונה את הבית. והכבוד ההדדי בין איש לאשתו, ובין כל בני הבית, גם הוא יסוד מרכזי".
"אני רוצה להוסיף לשלושת המושגים הללו גם את ההקשבה", מוסיפה הרבנית דנה. " מתוך עבודתי אני רואה, שההקשבה זקוקה להסברה מחודשת. כולם באים לחיי הנישואין עם המון דברים שרוצים להשמיע, לדבר ולספר. יש המון ציפיה שצריכים להקשיב לנו בזוגיות הזו, ואין הבנה אמיתית ונסיון להקשיב בשקט למי שאיתך, להתחבר אליו ולרצות בטובתו. העולם היום רגיל לדבר באג'נדות, שחלקן כוחניות, ופחות להקשיב לנפש שעומדת מאחוריהן. ולא תמיד יש איפה לתרגל הקשבה עמוקה שמאפשרת חיבור, לפני שמגיעים לתא המשפחתי. רוב האנשים נחשפים לצורך להקשיב רק כשהם חווים משבר. לכן אני מנסה לעבוד לעומק עם נשים על ההקשבה, ליצור מודעות ולהנכיח בבית את ההקשבה, כך שכשהילדים יגדלו הם כבר יכירו את החוויה הזו, ויהיו קשובים יותר לאחרים".
אתם לקראת הכנס העשרים במספר, והכנסים רק הולכים וגדלים. חלמתם שתגיעו לרגע?
הרב אוהד: "התחושה המיידית היא: וואו. זו חתיכת תקופה". "אני מסתכלת על המכון כמו ילד שהיה קטן ופתאום צמח, ושואלת את עצמי איך הוא גדל כל כך, איך זה קרה", מוסיפה הרבנית דנה.
אז איך זה באמת קרה?
הרב אוהד: "זה קרה כי הכנס, והמכון כולו, עונה לצורך אמיתי. בעולם כיום באמת צריכים ללמוד משפחה, אנשים באמת צריכים הכוונה, לימוד, כלים. וכשצריך משהו באופן כל כך חיוני – הוא הולך וגדל ומתפתח. ומעבר לצורך, זהו גם עניין מהותי. המשפחה היא נקודה מהותית שהולכת ומתחדדת בעולם שלנו, שבו נדמה שכל התבניות המוכרות הולכות לפירוק".
"המכון והכנס לא עסוקים במעמד הפוליטי או בקידום אינטרסים כאלה ואחרים", הרבנית דנה מבקשת לחדד, "אלא נעשית פה עבודת עומק. במשך שנה שלמה אנחנו מנסים לאפיין את הצרכים השונים והמגוונים של הציבור בנושא המשפחתיות, ולתת להם מענה. אנחנו עסוקים בלראות את האנשים והמשפחות מול עיניים, מה נדרש בדור הזה, בשנה הספציפית הזו. לשם המחשה, כשאנחנו מסיימים לבנות את מערכת הכנס, לקראת פורים, במשך מספר שבועות נוספים אנחנו מקדישים את הזמן רק כדי לראות מה קורה בכל שעה בכנס, ובודקים שיהיה לכל אחד מענה בכל שעה. זה מה שמייחד את המכון, וזו טביעת האצבע הייחודית של המכון. כל משפחה מקבלת מקסימום מענה".
"טביעת האצבע הייחודית של המכון היא גם בהבנה שמשפחה היא ממש מקצוע, שצריכים ללמוד אותו", מוסיף הרב אוהד. "ומחזק לראות בכנס כל כך הרבה אנשים טובים שמשתתפים איתך בלימוד הזה. אני חושב שאחת הנקודות המשמעותיות בכנס היא שרואים שעוצמה יכולה להיות עדינה. כל כך הרבה אנשים מגיעים, והעוצמה הזו לא כוחנית אלא שקטה ועדינה".
בכנס יש שלושה ימים שמיוחדים לנשים, ורק יום אחד לגברים. עם כל השינויים שעברו על הדורות האחרונים, למה הגברים לא שותפים יותר גם ללימוד המשפחה?
"העובדה שהגברים היום שותפים יותר גם בתוֹך של הבית היא הקומה הראשונה", אומר הרב אוהד, "ומהקומה הזאת עלינו להיכנס יותר עמוק. זה תהליך ארוך. הקומה הבאה היא לקחת את השותפות קדימה גם מבחינה נפשית ובין-אישית. אין שבוע שאני לא מקבל בו מייל או הודעה: 'למה לא שמעתי את הדברים האלה לפני שלושים שנה? החיים היו נראים אחרת'. אז כיום אני מלמד את הדור הצעיר שרק עכשיו מתחתן, והם מקבלים את הכלים מיד בהתחלה, למחרת השבע-ברכות. ועם זאת, תמיד יהיה הבדל בין גברים לנשים בלימודי המשפחה כי זה הבדל שקשור למבנה האישיות, למגע החי של כל אחד עם הבית. ואפשר לגשר על הפער וההבדל הזה".
הרבנית דנה: "לאנשים שנשואים למעלה מעשרים שנה, ולא למדו משפחה מתחילת חיי הנישואין, קשה לפעמים לעשות את השינוי. יש כאלה שקופצים ונכנסים לזה ומספיקים לתפוס את הרכבת, ויש כאלה שכבר אומרים: 'גדול עלינו'. אבל כשאני שואלת נשים כאלה: מה היית מאחלת לבת שלך? כולן היו רוצות שהבנות תלמדנה עוד לפני החתונה. זה משקף בעיניי את המעבר הדורי, ואת התהליך שבנין שלם חולל. משתלבים בו אנשים מדורות שונים. באחד מהשיעורים שהעברתי, בנושא תקשורת זוגית, השתתפו מספר נשים שכבר נשואות יותר מחמישים שנה. היה מעניין לראות את התגובות השונות: היו שסיכמו כל מילה ואמרו לי: "החיים שלי עוברים עריכה מחדש", היו שהתייאשו, והיו כאלה שלקחו את התוכן והעבירו ערב לימוד לנכדים הנשואים שלהן."
גם הילדים של משפחת תירוש משתלבים בכנסים, אחד הגיע כתינוק ממש ממחלקת היולדות בעין כרם, הישר לכנס, האחר גויס למבצע 'צוק איתן' באמצע העבודה בכנס, האחרת ניהלה את המטבח. "הילדים שלנו הם חלק מהכנס", אומר הרב אוהד, "כי כשאתה עוסק בתחום כזה אתה מקבל גם כלים לעצמך. זה הדבר הכי חשוב שקיבלנו בבנין שלם – הרבה חומר כדי להתאמן ולעבוד על עצמנו. אנחנו לא מספרים לעצמנו כמה אנחנו טובים ויודעים, גם אנחנו נדרשים לעבוד על המשפחתיות שלנו כל הזמן".
יש לכם טיפ כיצד להפיק מהכנס את המירב?
"לבוא רפויים, עם רצון לקלוט ולעבוד, ועם מוכנות לשמוע", אומר הרב אוהד, והרבנית דנה מוסיפה: "לפעמים, מרוב אפשרויות, קשה להתמקד, כי חושבים שהשיעור הטוב יותר נמצא דווקא באולם השני. להבין שאיפה שבחרת לשבת זה הכי מדויק לך, ולשבת שם מההתחלה ועד לסוף. ומעבר לזה, ליהנות מהכיבוד, מהפינוקים, מהיריד לנשים, לא לבוא בלחץ. כולנו באים יחד כדי להניע ולהתניע תהליך חיובי בבית. הכנס הוא רק פתיח לעבודה בבית שתבוא אחריו", הם מסכמים.