הכול אני יכול בחופש הגדול...
הרב יונה גודמן
נסו לדמיין מפגש בשדה התעופה בין עולה מבריה"מ ועולה מצרפת. ללא מאמץ אפשר לתאר את הקשיים בתקשורת, את חוסר ההבנה והפערים המנטאליים שבין השניים. הפער ביניהם עלול לשמש משל לפער בין הורים וילדים, דקה אחרי שהצלצול האחרון נשמע בבית הספר ו- יוצאים לחופש.
לעתים הילדים מצפים לחופש מוחלט: חופש מלימודים, חופש מחובות כלפי הבית, חופש בלתי מוגבל לשינה עד חצות היום ובילויים עד חצות הליל, והרבה טיולים ובילויים במימונם האדיב של ההורים.
לעומתם, מצפים ההורים לחופש קצת שונה (ואם אפשר גם קצת פחות יקר). ההורים שמחים בכך שהילדים זוכים למנוחה ולהנאה אך מצפים לחופש עם גבולות ובעיקר עם תוכן.
כדי ליצור קיץ משמעותי ומהנה [להורים ולילדים] יש צורך בעבודה הורית. אין חופש מהורות בימי הקיץ. דווקא בחופש הגדול, נדרשת חשיבה ובנייה חכמה כדי שכולם יצאו נשכרים.
לפניכם כמה עצות פרקטיות העשויות לתרום ליצירת קיץ משפחתי איכותי ומפרה. אמנם לכל משפחה ציפיות וסולם ערכים ייחודי משלה, אך חלק מההצעות עשויות לשמש נקודת מוצא עליה תוכל כל משפחה לבסס את דרכה.
תכנון
לפני שניגשים לתכנן את הקיץ, יש צורך בחשיבה מוקדמת של ההורה/ההורים. יש להחליט מה הם ציפיותינו עבור כל ילד: מהי שעת חזרה סבירה הביתה? כמה שעות ביום ניתן להשתמש במחשב? כמה כסף כל ילד יקבל עבור בילויים? רק אחרי שההורה / ההורים הגדירו את ציפיותיהם, ניתן לעבור לשלב הבא, שהוא דיאלוג משותף עם הילדים.
פגישה אישית מקדימה
יש לשבת עם כל ילד / נער לחוד ולדון על תוכניות הקיץ שלו. השיחה צריכה להיות באווירה טובה [חצי אבטיח קר לא יזיק...] ולהתקיים מתוך הקשבה כנה. ההורה יברר עם הילד "מהן ציפיותיך מהקיץ"? "כמה שעות מחשב הן סבירות בעיניך"? "כמה זמן תוכל להקדיש למטלות הבית"? [המטלות הן של כולנו ולא רק מוטלות על אימא...], "כמה כסף נוציא על פעילות בקיץ [מחנה, טיול וכו']? ועוד.
יש לקבוע את דרכי ההתנהלות המשפחתית בקיץ מתוך הדברות והקשבה, כשההורה והילד מחליטים על מתווה ההתנהגות בחופש.
שיחה משפחתית
כחלק מבניין הקיץ יש לקיים לא רק שיחה פרטנית עם כל ילד אלא גם שיחה משפחתית של כולם יחד. בשיחה נלבן תוכניות המשפחתיות המשותפות, נדון על כללי ההתנהגות והנורמות של המשפחה בימי החופש, נבחן כיצד נתקדם בלימוד התורה גם בימי החופשה, נקבע מתי בני הבית יתפללו? ועוד. כן נבחן שאלות כמו: כיצד נחזק קשרים חברתיים עם השכנים והחברים לספסל הלימודים? כיצד נתרום למשפחת העולים החדשים שהגיעה לאחרונה לשכונה? כך נצליח לעבור יחדיו את החופש באווירה טובה ובונה.
אם כהורים אנו שואפים שהילד יהיה עסוק לצד הבילויים גם בעשיית חסד, כדאי שגם כמשפחה נפנה זמן ומרץ לפעילות התנדבותית , ולא נמלא את הפעילות המשפחתית המשותפות רק בפעילות חווייתית מהנה. דוגמה אישית שלנו כהורים וכמשפחה שווה יותר מאלף מילים.
פגישה אישית שבועית
הקיץ הוא הזדמנות טובה להעמקת הקשר בין ההורים והילדים. מומלץ לתאם פעילות שבועית שההורה מקיים עם כל ילד. הליכה משותפת לבריכה, משחק כדורגל, הכנת ארוחת ערב משפחתית, התנדבות משותפת, לימוד תורה בחברותא וכד'. דווקא בקיץ עלינו להקדיש זמן לחיזוק הקשר עם הילדים.
הכינו לוח קיץ
התוצר של כל הדיונים יכול להתבטא בלוח קיץ גדול ייחודי לכל ילד. על הלוח כתבו את כל האירועים הקהילתיים של בית הכנסת, תנועת הנוער, הקייטנה. הוסיפו את האירועים המשפחתיים ולבסוף את התוכניות האישיות של הילד. כדאי לבחון מעת לעת כיצד מתממשות התוכניות.
חופשי ומאושר
יש הרואים בחופש הגדול סכנה נוראה. אסון חינוכי, צניעותי ותורני. הם מתייחסים אל החופש בפחד ורואים בו גורם אנטי-חינוכי. שפת ההפחדה אינה מתאימה לילדינו, היא אינה בונה כוחות בנפש הילדים אלא משכנעת אותם שהם חלשים. השפה המתאימה לדורנו היא שפת האמון והאהבה.
יש להציג את ימי הקיץ כתקופת אתגר, בה יוכל כל אחד להוכיח לעצמו עד כמה הוא ערכי ואיכותי מבחירתו, אף ללא נוכחות רציפה ועוקבת של מוריו. הרי רוב חייהם יהיו ילדינו ברשות עצמם, ואף בקיץ הם שיקבעו לפי רצונם חלק גדול מעיסוקיהם. צריך וניתן לאתגר אותם לקראת התנהגותם בקיץ בשפה מרוממת, מתוך שדר של אמון בכוחו וטהרתו. עלינו לעודדו להציב בפני עצמו גבולות וציפיות ולהאמין ביכולתו לממשם.