"סליחה... אפשר שניה?"
"אמא, את סולחת לי"?
"אחי, סולח"?
אנו נמצאים בעיצומו של אלול,
חודש הסליחות והרחמים.
מידי בוקר קמים המוני בית ישראל לסליחות
וקול השופר עולה מבתי הכנסת.
אך בעצם.... למה אנו מתכוונים כשאנו מבקשים סליחה?
למה הכוונה כשהקב"ה סולח לנו?
סליחה איננה טיוח המעשה , מחיקה שטחית
או טמינת הראש בחול.
סליחה היא הבנה שהעומד מולי הוא אנושי.
לסלוח, זה להיות מוכן לתת למי שאיתי עוד צ'אנס,
לא בשביל שייכשל עוד פעם
אלא באמונה שלימה,
שבפעם הבאה הוא יצליח לבחור ולפעול אחרת,
מתוך כך שיכיר ויתחבר לנקודות הכוח שלו.
לסלוח, זה להאמין באמת באדם, שהחיובי שבו יגבר על החיסרון.
בדיוק כמו שאנו מבקשים מריבונו של עולם שיאמין בנו.
וכמה כוח אנו מקבלים מהאמון הזה....!
סליחה אינה רק פעולה מקומית, אלא היא דרך חיים,
בה אנו נותנים לאחרים את מה שהקב"ה נותן לנו.
"אדון הסליחות
אל רחום שמך
ה' חננו והקימנו..."