אחרי שנת הקורונה הזו, כבר אי אפשר לטאטא שום דבר מתחת לשטיח...
'משפחה' היא מקור לאושר, להנאה ולסיפוק,
אבל גם להתמודדות, לאתגרים ולדאגות.
אם בימים כתיקונם זיהינו את הקשיים לאט,
באה שנת הקורונה והציבה לנו מראה מול הפנים -
כך נראית הזוגיות שלנו, וזה מצב הילדים,
או - כך אני נראית כשאני עדיין ללא זוגיות...
אם יש לכם שטיח
אפשר להמשיך ולטאטא את האתגרים תחתיו...
ואפשר גם לאזור אומץ וכוחות, ולהחליט שעם שטיח או בלעדיו,
אתם מתמודדים וחיים את הבית מחדש.
אז עד שניפגש בכנסים ונמלא יחד את המצברים,
אספנו בשבילכם שלוש הנחות יסוד משנות תודעה:
- המילה הנרדפת למילה 'משפחה' היא... 'מאמץ'
בעולם שבו כמעט לכל דבר יש כפתור הפעלה, טרם נמצא הלחצן שמכניס אהבה לתוך זוגיות, או מפעיל את הסמכות ההורית. נכון שהיום זה ממש לא פופולרי "להתאמץ"... ואנשים גאים על מה שהם הצליחו להשיג בקלות, אבל היו בטוחים שגם בעוד 200 שנה, שום לחיצה על מקש לא תייצר לנו מערכת יחסים משמעותית. משפחה לעולם תישאר הדבר שיש להתאמץ עליו!
- במשפחה בריאה לא משווים - דמיינו לעצמכם שאתם המשפחה היחידה ברחוב, בעיר, ביקום כולו - נכון שפתאום גיליתם כמה אתם מעולים? במשפחה בריאה נותנים לכל אחד כבוד על מה שהוא ולא נמצאים בתחרות עם אף אחד.
- כשנותנים - מקבלים
האווירה התרבותית הרווחת היא: כשנותנים יש פחות. אולם באמת, כשאדם נותן מעצמו, הוא מרגיש שקיבל משהו שאין לו תחליף.
משפחה היא מעיין אין סופי של נתינה וקבלה.
ככל שאנחנו נותנים יותר, אנחנו מקבלים יותר: יותר כוחות, יותר יכולות, יותר עוצמות.