תשובה:
ישנן שתי סיבות עיקריות הגורמות לילדינו לריב; האחת - הם עדיין לא למדו לחיות בשלום, השנייה - הם מקבלים יחס אישי מההורים בעקבות המריבות.
אם כן - מה עלינו לעשות?
ללמד את הילדים לחיות זה עם זה בשלום, בכמה דרכים.
• לחפש את הרגעים בהם הילדים מסתדרים ביניהם (אפילו אם רגעים אלה נדירים)
ולשקף להם עד כמה טוב כאשר הם חיים בשלום. "כמה נעים כשאתם משחקים ביחד", "איזה כיף שאתם מסתדרים ביניכם".
• ללמד את הילדים להציג את מבוקשם באופן מילולי. לנו כהורים הדבר נראה טריוויאלי אבל לא אחת, ילדים לא למדו לבקש: "תן לי לשחק בכדור", "אפשר להשתמש בmp3 שלך"? יש ללמד את הילדים לדבר במקום לחטוף ולהכות.
• לעזור לילד להגדיר במילים את רצונותיו. למשל, כדאי לשאול את הילד: "קשה לך לתת לאחיך את הצבע האדום"? עלינו ללמד את הילדים לומר: "עכשיו אני צריך את הצבע, אולי תיקח אחר?", או: "אני אסיים ואח"כ אתן לך".
• לכבד באופן בסיסי את צרכיו ואת רצונו של הילד. פעמים רבות ילדים זקוקים לתחושת שליטה, ולכן אם הם ירגישו שיש להם טריטוריה משלהם, או שמכבדים את רצונם הם יחושו תחושת בטחון ויהיה להם קל יותר לוותר.
דוגמה אישית של ההורים. משפיעה מאוד על הילדים. הילדים רואים כשאבא ואמא חיים בשלום, מכבדים זה את זה ומסתדרים עם הסביבה הקרובה והרחוקה מתוך הבנה כבוד וויתור.הילדים נושמים אוירה של שלום.,
• פעמים רבות ילד מחפש יחס אישי מאחד ההורים והוא זוכה לקבל אותו דרך המריבות שלו עם אחיו. לדוגמה: אימא מדברת בטלפון והילד מבקש ממנה שתקשיב לו. אימא מתעלמת מהילד או מסמנת לו שאיננה יכולה, וממשיכה בשיחה. ברגע שהילד יכה את אחיו מכות נמרצות, אימא תנתק את השיחה ותיגש אליו מיד. הילד מבין שאפשר לזכות ליחס אישי מאימא בעקבות תגרה.
ילד זקוק ליחס אישי, אולם כדאי מאוד לתת לו תשומת לב לפני שהוא תובע אותה. כשאנחנו, ההורים, יוזמים 'שעת איכות' או שיחה נעימה עם ילדנו, הצורך שלו לתשומת לב מתמלא, וממילא אינו חש צורך למשוך את תשומת ליבנו דרך מריבה.
לאחר שכבר פרצה מריבה יש לשים לב לכמה עניינים:
• רצוי שההורים לא יתערבו במריבות התערבות שיפוטית, המאופיינת במשפטים כגון: "למה תמיד אתה מרביץ לו..."? או "למה התחלת איתה"?
• אם המריבה כרוכה בסכנה, יש להפריד בין הניצים, לאסור שימוש בחפצים חדים וכדומה.
• יש מקום לתת אמון ביכולתם וברצונם של הילדים להסתדר, ולכן לא נתערב ולא ננקוט עמדה לצד זה או אחר.
• אפשר לקחת מהילדים את החפץ שעליו הם רבים, ולבקש מהם שיחשבו על דרך מתחשבת, שבה יוכלו למצוא פתרון לשביעות רצון שני הצדדים.
• אפשר לומר להם: "לכו לחדר וחשבו על דרך שתהיה נעימה לשניכם".
בהצלחה!